עליה א (7:12 - 8:10)
| פסוק | טקסט המקרא | שורש ולקסיקון | פשט |
|---|---|---|---|
| 7:12 | וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ | עֵקֶב - שורש עק״ב, במשמעות בעבור/כתוצאה מ. שָׁמַר - שורש שמ״ר, לשמור ולקיים. | אם תשמעו ותקיימו את המשפטים האלה, ה׳ יקיים עבורכם את הברית והחסד שנשבע לאבותיכם. |
| 7:13 | וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ | בָּרַךְ - שורש בר״ך, להעניק שפע וטובה. פְּרִי - יבול, תוצרת. | ה׳ יאהב אתכם ויברך אתכם ויַרבה אתכם - את פרי הבטן, פרי האדמה, הדגן, התירוש והיצהר, וגידול הבקר והצאן. |
| 7:14 | בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּךָ | עָקָר / עֲקָרָה - מי שאינו יולד/יולדת. | תהיו מבורכים מכל העמים; לא יהיה בכם עקרות, לא באדם ולא בבהמה. |
| 7:15 | וְהֵסִיר יְהוָה מִמְּךָ כָּל חֹלִי וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ לֹא יְשִׂימָם בָּךְ וּנְתָנָם בְּכָל שֹׂנְאֶיךָ | חֳלִי - מחלה. מַדְוֶה - מכאוב, נגע. | ה׳ יסיר מכם כל מחלה ולא יביא עליכם את מחלות מצרים הרעות, אלא יביא אותן על אויביכם. |
| 7:16 | וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תָחֹס עֵינְךָ עֲלֵיהֶם וְלֹא תַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵיהֶם כִּי מוֹקֵשׁ הוּא לָךְ | אָכַל - במובן להשמיד, לכלות. מוֹקֵשׁ - מלכודת. | תכלו את העמים שה׳ מוסר בידכם, ולא תעבדו את אלוהיהם כי זה יהיה לכם למכשול. |
| 7:17 | כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי אֵיכָה אוּכַל לְהוֹרִישָׁם | הוֹרִישׁ - שורש יר״ש, להוריש/לגרש מן הארץ. | אל תחששו שהעמים רבים מכם - כיצד אוכל לגרשם. |
| 7:18 | לֹא תִירָא מֵהֶם זָכֹר תִּזְכֹּר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְפַרְעֹה וּלְכָל מִצְרָיִם | זָכוֹר תִּזְכֹּר - הטיה כפולה להדגשה, זכור היטב. | אל תיראו מהם; זכרו את אשר עשה ה׳ לפרעה ולמצרים. |
| 7:19 | הַמַּסֹּת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וְהָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים וְהַיָּד הַחֲזָקָה וְהַזְּרֹעַ הַנְּטוּיָה אֲשֶׁר הוֹצִאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כֵּן יַעֲשֶׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְכָל הָעַמִּים אֲשֶׁר אַתָּה יָרֵא מִפְּנֵיהֶם | מַסָּה - ניסיון, מבחן. אוֹת/מוֹפֵת - סימן, פלא. | הניסיונות והאותות והמופתים שראיתם, כן יעשה ה׳ לכל העמים שאתם יראים מפניהם. |
| 7:20 | וְגַם אֶת הַצִּרְעָה יְשַׁלַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּם עַד אֲבֹד הַנִּשְׁאָרִים וְהַנִּסְתָּרִים מִפָּנֶיךָ | צִרְעָה - חרק עוקצני, כאן משל לפגע המבריח אויבים. | וגם את הצרעה ישלח ה׳ בהם, עד אבד הנשארים והמתחבאים. |
| 7:21 | לֹא תַעֲרֹץ מִפְּנֵיהֶם כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא | עָרַץ - שורש ער״ץ, לחוש אימה. | אל תחתתו מפניהם, כי ה׳ אלוהיכם בקרבכם, אל גדול ונורא. |
| 7:22 | וְנָשַׁל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם הָאֵל מִפָּנֶיךָ מְעַט מְעָט לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר פֶּן תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה | מְעַט מְעַט - לאט לאט, בהדרגה. | ה׳ יגרש את העמים מעט מעט, לא במהירות, פן תרבה עליכם חית השדה. |
| 7:23 | וּנְתָנָם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהָמָם מְהוּמָה גְדֹלָה עַד הִשָּׁמְדָם | מְהוּמָה - בלבול, מבוכה. | ה׳ יביא עליהם מהומה גדולה עד השמדם. |
| 7:24 | וְנָתַן מַלְכֵיהֶם בְּיָדֶךָ וְהַאֲבַדְתָּ אֶת שְׁמָם מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בְּפָנֶיךָ עַד הִשְׁמִדְךָ אֹתָם | הִצִּיב - שורש יצ״ב, לעמוד. | מלכיהם יימסרו בידכם ותשמידו את שמם; איש לא יעמוד בפניכם. |
| 7:25 | פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ לֹא תַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם וְלָקַחְתָּ לָךְ פֶּן תִּוָּקֵשׁ בּוֹ כִּי תוֹעֲבַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא | פֶּסֶל - צלם חצוב או יצוק. תּוֹעֵבָה - דבר מאוס. | את פסילי אלוהיהם תשרפו באש; אל תחמדו את הכסף והזהב עליהם, כי תועבה הוא לה׳. |
| 7:26 | וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ וְתַעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ כִּי חֵרֶם הוּא | חֵרֶם - דבר האסור בהנאה, מוחרם. | לא תביאו תועבה לביתכם פן תהיו חרם כמוה; שקצו ותעבו אותה כי חרם היא. |
| 8:1 | כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּן וּרְבִיתֶם וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם | שָׁמַר לַעֲשׂוֹת - לשמור כדי לקיים במעשה. | את כל המצווה תשמרו לעשות, למען תחיו ותרבו ותבואו לרשת את הארץ שנשבע ה׳ לאבותיכם. |
| 8:2 | וְזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֹלִיכֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר מצותו מִצְוֺתָיו אִם לֹא | עִנָּה - שורש ענ״ה, להשפיל, לייסר. נִסָּה - לבחון. | זִכרו את הדרך בה הוליך אתכם ה׳ ארבעים שנה במדבר, לענותכם ולנסותכם לדעת מה בלבבכם. |
| 8:3 | וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן הוֹדִעֲךָ כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי יְהוָה יִחְיֶה הָאָדָם | מָן - המזון הפלאי במדבר. מוֹצָא פִי - הדבר היוצא מהפה. | ענה אתכם והרעיבכם והאכילכם את המן, ללמדכם שלא על הלחם לבדו יחיה האדם כי אם על כל מוצא פי ה׳. |
| 8:4 | שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה מֵעָלֶיךָ וְרַגְלְךָ לֹא בָצֵקָה זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה | בָּלָה - שורש בל״ה, להתבלות. בָּצֵק - שורש בצ״ק, לנפוח. | שמלתכם לא בלתה מעליכם ורגלכם לא בצקה, ארבעים השנה הללו. |
| 8:5 | וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ | יִסֵּר - שורש יס״ר, לחנך ולהעניש בדרך של תיקון. | דעו בלבבכם שכאשר אדם מייסר את בנו כן ה׳ מייסר אתכם. |
| 8:6 | וְשָׁמַרְתָּ אֶת מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וּלְיִרְאָה אֹתוֹ | דֶּרֶךְ - כאן במובן מוסרי, אורח חיים. | תשמרו את מצוות ה׳ ללכת בדרכיו וליראה אותו. |
| 8:7 | כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר | נַחַל - נחל מים. עַיִן - מעיין. | ה׳ מביא אתכם אל ארץ טובה, ארץ נחלי מים, עיינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר. |
| 8:8 | אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ | חִטָּה, שְׂעֹרָה - מיני דגן. תְּאֵנָה, רִמּוֹן - פירות. | ארץ חיטה ושעורה, גפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש. |
| 8:9 | אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת | מִסְכֵּנוּת - מחסור. נְחֹשֶׁת - מתכת נחושת. | ארץ אשר לא במסכנות תאכלו בה לחם, ואבניה ברזל ומהרריה תחצבו נחושת. |
| 8:10 | וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ | שָׂבַע - שורש שב״ע, להתמלא, להסתפק. | תאכלו ותשבעו וברכתם את ה׳ על הארץ הטובה שנתן לכם. |
עליה ב (8:11 - 9:3)
| פסוק | טקסט המקרא | שורש ולקסיקון | פשט |
|---|---|---|---|
| 8:11 | הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְבִלְתִּי שְׁמֹר מִצְוֺתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם | שָׁכַח - שורש שכ״ח, להתעלם ולזנוח. | היזהרו פן תשכחו את ה׳ בכך שלא תשמרו את מצוותיו ומשפטיו וחוקותיו. |
| 8:12 | פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טוֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ | בָּנָה, יָשַׁב - לבנות ולהתיישב בקביעות. | פן תאכלו ותשבעו ובתים טובים תבנו וישבתם בהם. |
| 8:13 | וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ יִרְבֶּה | רָבָה - שורש רב״ה, להתרבות ולגדול. | ובקרכם וצאנכם ירבה, וכספכם וזהבכם ירבה, וכל אשר לכם ירבה. |
| 8:14 | וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים | רָם לֵבָב - גאווה, התנשאות. | פן ירום לבבכם ותשכחו את ה׳ המוציא אתכם מבית עבדים במצרים. |
| 8:15 | הַמּוֹלִיכֲךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם הַמּוֹצִיא לְךָ מַיִם מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ | נָחָשׁ שָׂרָף - נחש שנשיכתו שורפת. צוּר הַחַלָּמִישׁ - סלע קשה מאוד. | המוליך אתכם במדבר הגדול והנורא, נחש שרף ועקרב וצמאון באין מים, המוציא לכם מים מצור החלמיש. |
| 8:16 | הַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן עַנֹּתְךָ וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ | אַחֲרִית - סוף, עתיד. | המאכיל אתכם מן במדבר אשר לא ידעו אבותיכם, למען ענותכם ונסותכם להיטיב לכם באחריתכם. |
| 8:17 | וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה | כֹּחַ, עֹצֶם יָד - כוח וגבורה עצמית. | פן תאמרו בלבבכם: כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה. |
| 8:18 | וְזָכַרְתָּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל לְמַעַן הָקִים אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ כַּיּוֹם הַזֶּה | הֵקִים בְּרִית - לקיים ולממש הבטחה. | זכרו את ה׳ כי הוא הנותן לכם כוח לעשות חיל, למען הקים את בריתו שנשבע לאבותיכם. |
| 8:19 | וְהָיָה אִם שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהָלַכְתָּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבַדְתָּם וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן | הִשְׁתַּחֲוָה - שורש שח״ה, להשתחוות בפולחן. | אם תשכחו את ה׳ ותלכו אחרי אלוהים אחרים ותעבדום ותשתחוו להם, אבד תאבדון. |
| 8:20 | כַּגּוֹיִם אֲשֶׁר יְהוָה מַאֲבִיד מִפְּנֵיכֶם כֵּן תֹאבֵדוּן עֵקֶב לֹא תִשְׁמְעוּן בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם | שָׁמַע בְּקוֹל - לציית ולהקשיב. | כגויים אשר ה׳ מאביד מפניכם כן תאבדון, על שלא שמעתם בקול ה׳ אלוהיכם. |
| 9:1 | שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא לָרֶשֶׁת גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמֶּךָּ עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצֻרֹת בַּשָּׁמָיִם | עָבַר - שורש עב״ר, לחצות. בְּצוּרָה - מבוצרת. | שמע ישראל, אתה עובר היום את הירדן לרשת גויים גדולים ועצומים ממך, ערים גדולות ובצורות. |
| 9:2 | עַם גָּדוֹל וָרָם בְּנֵי עֲנָקִים אֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ וְאַתָּה שָׁמַעְתָּ מִי יִתְיַצֵּב לִפְנֵי בְּנֵי עֲנָק | עֲנָק - עם גבוה וחזק, בני ענקים. | עם גדול ורם, בני ענקים אשר אתה יודע ושמעת: מי יתייצב לפני בני ענק? |
| 9:3 | וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא הָעֹבֵר לְפָנֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא יַשְׁמִידֵם וְהוּא יַכְנִיעֵם לְפָנֶיךָ וְהוֹרַשְׁתָּם וְהַאַבַדְתָּם מַהֵר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה לָךְ | אֵשׁ אֹכְלָה - דימוי לכוח מכלה. הִכְנִיעַ - שורש כנ״ע, להכניע. | דעו היום כי ה׳ אלוהיכם הוא העובר לפניכם כאש אוכלה, הוא ישמידם ויכניעם לפניכם. |
עליה ג (9:4 - 9:29)
| פסוק | טקסט המקרא | שורש ולקסיקון | פשט |
|---|---|---|---|
| 9:4 | אַל תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ בַּהֲדֹף יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֹתָם מִלְּפָנֶיךָ לֵאמֹר בְּצִדְקָתִי הֱבִיאַנִי יְהוָה לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת וּבְרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה יְהוָה מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ | צְדָקָה - שורש צד״ק, יושר וזכות מוסרית. רִשְׁעָה - הפך הצדקה. | אל תאמר בלבבך כשה' יגרש אותם מפניך: בצדקתי הביאני ה' לרשת את הארץ - כי ברשעת הגויים ה' מורישם מפניך. |
| 9:5 | לֹא בְצִדְקָתְךָ וּבְיֹשֶׁר לְבָבְךָ אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצָם כִּי בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ וּלְמַעַן הָקִים אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב | יֹשֶׁר לֵבָב - כנות פנימית, ישרות. | לא בצדקתך ולא ביושר לבבך אתה בא לרשת את ארצם, כי ברשעת הגויים האלה ה' מורישם, ולמען הקים את הדבר שנשבע לאברהם ליצחק וליעקב. |
| 9:6 | וְיָדַעְתָּ כִּי לֹא בְצִדְקָתְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף אָתָּה | קְשֵׁה עֹרֶף - עקשן, סרבן, ביטוי לעם מרדני. | דע כי לא בצדקתך ה' נותן לך את הארץ הטובה הזאת, כי עם קשה עורף אתה. |
| 9:7 | זְכֹר אַל תִּשְׁכַּח אֵת אֲשֶׁר הִקְצַפְתָּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמִּדְבָּר לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאֲכֶם עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה מַמְרִים הֱיִיתֶם עִם יְהוָה | הִקְצִיף - שורש קצ״ף, לעורר כעס. | זכור אל תשכח את אשר הקצפת את ה' במדבר; מיום צאתך ממצרים עד בואכם עד המקום הזה ממרים הייתם עם ה'. |
| 9:8 | וּבְחֹרֵב הִקְצַפְתֶּם אֶת יְהוָה וַיִּתְאַנַּף יְהוָה בָּכֶם לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם | חֹרֵב - הר סיני, מקום מתן תורה. | ובחורב הקצפתם את ה' ויתאנף בכם להשמידכם. |
| 9:9 | בַּעֲלֹתִי הָהָרָה לָקַחַת לוּחֹת הָאֲבָנִים לוּחֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת יְהוָה עִמָּכֶם וָאֵשֵׁב בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי | לוּחוֹת הַבְּרִית - הלוחות שעליהם נכתבו עשרת הדברות. | בעלותי ההרה לקחת את לוחות האבנים, לוחות הברית, ישבתי בהר ארבעים יום וארבעים לילה, לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי. |
| 9:10 | וַיִּתֵּן יְהוָה אֵלַי אֶת שְׁנֵי לוּחֹת הָאֲבָנִים כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים וַעֲלֵיהֶם כְּכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל | אֶצְבַּע אֱלֹהִים - ביטוי לכתיבה אלוהית, ללא תיווך אנושי. | ויתן ה' אלי את שני לוחות האבנים כתובים באצבע אלוהים, ועליהם כל הדברים אשר דיבר ה' עמכם בהר מתוך האש. |
| 9:11 | וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה נָתַן יְהוָה אֵלַי אֶת שְׁנֵי לֻחֹת הָאֲבָנִים לֻחוֹת הַבְּרִית | מִקֵּץ - בסוף, בתום. | ויהי מקץ ארבעים יום וארבעים לילה נתן ה' אלי את שני לוחות האבנים, לוחות הברית. |
| 9:12 | וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי קוּם רֵד מַהֵר מִזֶּה כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרָיִם סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם עָשׂוּ לָהֶם מַסֵּכָה | שִׁחֵת - שורש שח״ת, להתקלקל ולהתדרדר מוסרית. מַסֵּכָה - פסל מתכת מותך. | ויאמר ה' אלי: קום רד מהר מזה, כי שיחת עמך אשר הוצאת ממצרים, סרו מהר מן הדרך אשר ציוויתי, עשו להם מסכה. |
| 9:13 | וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא | קְשֵׁה עֹרֶף - שוב, תיאור עקשנות העם. | ויאמר ה' אלי לאמור: ראיתי את העם הזה והנה עם קשה עורף הוא. |
| 9:14 | הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם וְאֶמְחֶה אֶת שְׁמָם מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי עָצוּם וָרָב מִמֶּנּוּ | מָחָה - שורש מח״ה, למחוק, לבטל. | הרף ממני ואשמידם ואמחה את שמם מתחת השמים, ואעשה אותך לגוי עצום ורב ממנו. |
| 9:15 | וָאֵפֶן וָאֵרֵד מִן הָהָר וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ וּשְׁנֵי לֻחֹת הַבְּרִית עַל שְׁתֵּי יָדָי | בֹּעֵר - בוער, לוהט. | ואפן וארד מן ההר, וההר בוער באש, ושני לוחות הברית על שתי ידי. |
| 9:16 | וָאֵרֶא וְהִנֵּה חֲטָאתֶם לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם עֲשִׂיתֶם לָכֶם עֵגֶל מַסֵּכָה סַרְתֶּם מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶתְכֶם | עֵגֶל מַסֵּכָה - עגל הזהב, סמל החטא הגדול. | וארא והנה חטאתם לה' אלוהיכם, עשיתם לכם עגל מסכה, סרתם מהר מן הדרך אשר ציווה ה' אתכם. |
| 9:17 | וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וָאַשְׁלִכֵם מֵעַל שְׁתֵּי יָדָי וָאֲשַׁבְּרֵם לְעֵינֵיכֶם | שִׁבֵּר - שורש שב״ר, לנתץ, לרסק. | ואתפוש בשני הלוחות ואשליכם מעל שתי ידי ואשברם לעיניכם. |
| 9:18 | וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי יְהוָה כָּרִאשֹׁנָה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי עַל כָּל חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר חֲטָאתֶם לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה לְהַכְעִיסוֹ | הִתְנַפֵּל - שורש נפ״ל, ליפול/להתחנן בתפילה נופלת. | ואתנפל לפני ה' כראשונה ארבעים יום וארבעים לילה, לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי, על כל חטאתכם אשר חטאתם. |
| 9:19 | כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה אֲשֶׁר קָצַף יְהוָה עֲלֵיכֶם לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם וַיִּשְׁמַע יְהוָה אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהִוא | חֵמָה - זעם, כעס עז. | כי יגורתי מפני האף והחמה אשר קצף ה' עליכם להשמיד אתכם, וישמע ה' אלי גם בפעם ההיא. |
| 9:20 | וּבְאַהֲרֹן הִתְאַנַּף יְהוָה מְאֹד לְהַשְׁמִידוֹ וָאֶתְפַּלֵּל גַּם בְּעַד אַהֲרֹן בָּעֵת הַהִוא | הִתְאַנֵּף - שורש אנ״ף, לכעוס בעוצמה. | ובאהרן התאנף ה' מאוד להשמידו, ואתפלל גם בעד אהרן בעת ההיא. |
| 9:21 | וְאֶת חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם אֶת הָעֵגֶל לָקַחְתִּי וָאֶשְׂרֹף אֹתוֹ בָּאֵשׁ וָאֶכֹּת אֹתוֹ טָחוֹן הֵיטֵב עַד אֲשֶׁר דַּק לְעָפָר וָאַשְׁלִךְ אֶת עֲפָרוֹ אֶל הַנַּחַל הַיֹּרֵד מִן הָהָר | הֵדֵק - שורש דק״ק, לטחון עד דק. | ואת חטאתכם אשר עשיתם, את העגל, לקחתי ואשרוף אותו באש ואכות אותו טחון היטב עד אשר דק לעפר. |
| 9:22 | וּבְתַבְעֵרָה וּבְמַסָּה וּבְקִבְרֹת הַתַּאֲוָה מַקְצִפִים הֱיִיתֶם אֶת יְהוָה | תַּבְעֵרָה, מַסָּה, קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה - שמות מקומות בהם חטא העם. | ובתבערה ובמסה ובקברות התאווה מקציפים הייתם את ה'. |
| 9:23 | וּבִשְׁלֹחַ יְהוָה אֶתְכֶם מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ לֵאמֹר עֲלוּ וּרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם וַתַּמְרוּ אֶת פִּי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְלֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקֹלוֹ | מָרָה - שורש מר״ה, למרוד ולסרב. | ובשלוח ה' אתכם מקדש ברנע לאמור: עלו ורשו את הארץ - ותמרו את פי ה' אלוהיכם ולא האמנתם לו ולא שמעתם בקולו. |
| 9:24 | מַמְרִים הֱיִיתֶם עִם יְהוָה מִיּוֹם דַּעְתִּי אֶתְכֶם | מַמְרִים - מורדים, סרבנים. | ממרים הייתם עם ה' מיום דעתי אתכם. |
| 9:25 | וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי יְהוָה אֵת אַרְבָּעִים הַיּוֹם וְאֶת אַרְבָּעִים הַלַּיְלָה אֲשֶׁר הִתְנַפָּלְתִּי כִּי אָמַר יְהוָה לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם | הִתְנַפֵּל - שוב, נפילה בתפילה. | ואתנפל לפני ה' את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה אשר התנפלתי, כי אמר ה' להשמיד אתכם. |
| 9:26 | וָאֶתְפַּלֵּל אֶל יְהוָה וָאֹמַר אֲדֹנָי יְהוִה אַל תַּשְׁחֵת עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ בְּגָדְלֶךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה | נַחֲלָה - ירושה, קניין קבוע. | ואתפלל אל ה' ואומר: אדני אלוהים, אל תשחת עמך ונחלתך אשר פדית בגדלך אשר הוצאת ממצרים ביד חזקה. |
| 9:27 | זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ | קֹשִׁי - עקשנות, קשיחות לב. | זכור לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב, אל תפן אל קושי העם הזה ואל רשעו ואל חטאתו. |
| 9:28 | פֶּן יֹאמְרוּ הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָנוּ מִשָּׁם מִבְּלִי יְכֹלֶת יְהוָה לַהֲבִיאָם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם וּמִשִּׂנְאָתוֹ אוֹתָם הוֹצִיאָם לַהֲמִתָם בַּמִּדְבָּר | שִׂנְאָה - הפך אהבה. | פן יאמרו הארץ אשר הוצאתנו משם: מבלי יכולת ה' להביאם אל הארץ אשר דיבר להם ומשנאתו אותם הוציאם להמיתם במדבר. |
| 9:29 | וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ בְּכֹחֲךָ הַגָּדֹל וּבִזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה | זְרוֹעַ נְטוּיָה - ביטוי לכוח גלוי ומודגש. | והם עמך ונחלתך אשר הוצאת בכוחך הגדול ובזרועך הנטויה. |
עליה ד (10:1 - 10:11)
| פסוק | טקסט המקרא | שורש ולקסיקון | פשט |
|---|---|---|---|
| 10:1 | בָּעֵת הַהִוא אָמַר יְהוָה אֵלַי פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻוחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וַעֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וְעָשִׂיתָ לְּךָ אֲרוֹן עֵץ | פָּסַל - שורש פס״ל, לחצוב אבן. | בעת ההיא אמר ה' אלי: פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים ועלה אלי ההרה, ועשה לך ארון עץ. |
| 10:2 | וְאֶכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן | אֲרוֹן - תיבה, קופסה לשמירת חפצים קדושים. | ואכתוב על הלוחות את הדברים אשר היו על הלוחות הראשונים אשר שיברת, ושמתם בארון. |
| 10:3 | וָאַעַשׂ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים וָאֶפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וָאַעַל הָהָרָה וּשְׁנֵי הַלֻּחֹת בְּיָדִי | עֲצֵי שִׁטִּים - סוג עץ קשה, שימש לבניית המשכן וכליו. | ואעש ארון עצי שיטים ואפסול שני לוחות אבנים כראשונים, ואעל ההרה ושני הלוחות בידי. |
| 10:4 | וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת כַּמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן אֵת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֲלֵיכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל וַיִּתְּנֵם יְהוָה אֵלָי | עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים - עשרת הדברות. | ויכתוב על הלוחות כמכתב הראשון את עשרת הדברים אשר דיבר ה' אליכם בהר, ויתנם ה' אלי. |
| 10:5 | וָאֵפֶן וָאֵרֵד מִן הָהָר וָאָשִׂם אֶת הַלֻּחֹת בָּאָרוֹן אֲשֶׁר עָשִׂיתִי וַיִּהְיוּ שָׁם כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי יְהוָה | ולוחות נשארים בארון עד היום. | ואפן וארד מן ההר ואשם את הלוחות בארון אשר עשיתי, ויהיו שם כאשר צוני ה'. |
| 10:6 | וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָסְעוּ מִבְּאֵרֹת בְּנֵי יַעֲקָן מוֹסֵרָה שָׁם מֵת אַהֲרֹן וַיִּקָּבֵר שָׁם וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר בְּנוֹ תַּחְתָּיו | כִּהֵן - שורש כה״ן, לשמש בתפקיד כהונה. | ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה, שם מת אהרן ויקבר שם, ויכהן אלעזר בנו תחתיו. |
| 10:7 | מִשָּׁם נָסְעוּ הַגֻּדְגֹּדָה וּמִן הַגֻּדְגֹּדָה יָטְבָתָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם | נַחֲלֵי מָיִם - נחלי מים זורמים. | משם נסעו הגדגודה, ומן הגדגודה יטבתה, ארץ נחלי מים. |
| 10:8 | בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל יְהוָה אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה לַעֲמֹד לִפְנֵי יְהוָה לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה | שֵׁבֶט הַלֵּוִי - שבט לוי, הנבחר לעבודת המקדש. | בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי לשאת את ארון ברית ה', לעמוד לפני ה' לשרתו ולברך בשמו עד היום הזה. |
| 10:9 | עַל כֵּן לֹא הָיָה לְלֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם אֶחָיו יְהוָה הוּא נַחֲלָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לוֹ | חֵלֶק וְנַחֲלָה - חלוקת נחלה, אין ללוי אחוזת קרקע כשאר השבטים. | על כן לא היה ללוי חלק ונחלה עם אחיו, ה' הוא נחלתו כאשר דיבר ה' אלוהיך לו. |
| 10:10 | וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר כַּיָּמִים הָרִאשֹׁנִים אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה וַיִּשְׁמַע יְהוָה אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהִוא לֹא אָבָה יְהוָה הַשְׁחִיתֶךָ | שוב תיאור ארבעים יום נוספים על ההר. | ואנוכי עמדתי בהר כימים הראשונים ארבעים יום וארבעים לילה, וישמע ה' אלי גם בפעם ההיא, לא אבה ה' השחיתך. |
| 10:11 | וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי קוּם לֵךְ לְמַסַּע לִפְנֵי הָעָם וְיָבֹאוּ וְיִרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם | מַסָּע - נסיעה מאורגנת. | ויאמר ה' אלי: קום לך למסע לפני העם ויבואו ויירשו את הארץ אשר נשבעתי לאבותם לתת להם. |
עליה ה (10:12 - 11:9)
| פסוק | טקסט המקרא | שורש ולקסיקון | פשט |
|---|---|---|---|
| 10:12 | וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ | שָׁאַל מֵעִם - לדרוש, לבקש מ. | ועתה ישראל, מה ה' אלוהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלוהיך, ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה' אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך. |
| 10:13 | לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֺת יְהוָה וְאֶת חֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְטוֹב לָךְ | חֻקָּה - חוק קבוע, מצווה. | לשמור את מצוות ה' ואת חוקותיו אשר אנוכי מצווך היום לטוב לך. |
| 10:14 | הֵן לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ | שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם - ביטוי לגובה ולעוצמה עליונה. | הן לה' אלוהיך השמים ושמי השמים, הארץ וכל אשר בה. |
| 10:15 | רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק יְהוָה לְאַהֲבָה אוֹתָם וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם בָּכֶם מִכָּל הָעַמִּים כַּיּוֹם הַזֶּה | חָשַׁק - שורש חש״ק, לחפוץ ולהתקשר באהבה. | רק באבותיך חשק ה' לאהבה אותם, ויבחר בזרעם אחריהם, בכם, מכל העמים כיום הזה. |
| 10:16 | וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם וְעָרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד | מָל אֶת עָרְלַת הַלֵּב - ביטוי מטאפורי לפתיחות הלב לעבודת ה'. | ומלתם את ערלת לבבכם ועורפכם לא תקשו עוד. |
| 10:17 | כִּי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד | אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים - עליונות מוחלטת. שֹׁחַד - תשלום לא הוגן. | כי ה' אלוהיכם הוא אלוהי האלוהים ואדוני האדונים, האל הגדול הגיבור והנורא אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד. |
| 10:18 | עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה | יָתוֹם וְאַלְמָנָה - חסרי הגנה חברתית. | עושה משפט יתום ואלמנה ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה. |
| 10:19 | וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם | גֵּר - תושב זר. | ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים. |
| 10:20 | אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ תִּירָא אֹתוֹ תַעֲבֹד וּבוֹ תִדְבָּק וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ | נִשְׁבַּע בִּשְׁמוֹ - להישבע בשם ה' דווקא. | את ה' אלוהיך תירא אותו תעבוד ובו תדבק ובשמו תישבע. |
| 10:21 | הוּא תְהִלָּתְךָ וְהוּא אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּךָ אֶת הַגְּדֹלֹת וְאֶת הַנּוֹרָאֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ | תְּהִלָּה - שבח, תפארת. | הוא תהילתך והוא אלוהיך אשר עשה איתך את הגדולות והנוראות האלה אשר ראו עיניך. |
| 10:22 | בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ מִצְרָיְמָהּ וְעַתָּה שָׂמְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב | כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם - דימוי לריבוי עצום. | בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה, ועתה שמך ה' אלוהיך ככוכבי השמים לרוב. |
| 11:1 | וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַרְתָּ מִשְׁמַרְתּוֹ וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וּמִצְוֺתָיו כָּל הַיָּמִים | מִשְׁמֶרֶת - שמירה, אחריות. | ואהבת את ה' אלוהיך ושמרת משמרתו וחוקותיו ומשפטיו ומצוותיו כל הימים. |
| 11:2 | וִידַעְתֶּם הַיּוֹם כִּי לֹא אֶת בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ וַאֲשֶׁר לֹא רָאוּ אֶת מוּסַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶת גָּדְלוֹ אֶת יָדוֹ הַחֲזָקָה וּזְרֹעוֹ הַנְּטוּיָה | מוּסָר - חינוך, תוכחה מתקנת. | וידעתם היום כי לא את בניכם אשר לא ידעו ולא ראו את מוסר ה' אלוהיכם, את גדלו את ידו החזקה וזרועו הנטויה. |
| 11:3 | וְאֶת אֹתֹתָיו וְאֶת מַעֲשָׂיו אֲשֶׁר עָשָׂה בְּתוֹךְ מִצְרָיִם לְפַרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וּלְכָל אַרְצוֹ | אוֹת וּמוֹפֵת - סימנים ופלאים. | ואת אותותיו ואת מעשיו אשר עשה בתוך מצרים לפרעה מלך מצרים ולכל ארצו. |
| 11:4 | וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֵיל מִצְרַיִם לְסוּסָיו וּלְרִכְבּוֹ אֲשֶׁר הֵצִיף אֶת מֵי יַם סוּף עַל פְּנֵיהֶם בְּרָדְפָם אַחֲרֵיכֶם וַיְאַבְּדֵם יְהוָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה | יַם סוּף - הים שבו טבע חיל פרעה. | ואשר עשה לחיל מצרים לסוסיו ולרכבו, אשר הציף את מי ים סוף על פניהם ברדפם אחריכם, ויאבדם ה' עד היום הזה. |
| 11:5 | וַאֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם בַּמִּדְבָּר עַד בֹּאֲכֶם עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה | המשך תיאור מעשי ה' במדבר. | ואשר עשה לכם במדבר עד באכם עד המקום הזה. |
| 11:6 | וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב בֶּן רְאוּבֵן אֲשֶׁר פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלָעֵם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֶת אָהֳלֵיהֶם וְאֵת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם בְּקֶרֶב כָּל יִשְׂרָאֵל | פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ - ביטוי לבליעת האדמה את המורדים. | ואשר עשה לדתן ולאבירם בני אליאב בן ראובן, אשר פצתה הארץ את פיה ותבלעם ואת בתיהם ואת אוהליהם ואת כל היקום אשר ברגליהם. |
| 11:7 | כִּי עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת אֶת כָּל מַעֲשֵׂה יְהוָה הַגָּדֹל אֲשֶׁר עָשָׂה | עֵדוּת רְאִיָּה - ראייה במו העיניים כעדות חזקה. | כי עיניכם הרואות את כל מעשה ה' הגדול אשר עשה. |
| 11:8 | וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ | הִתְחַזֵּק - שורש חז״ק, להתאמץ ולהתעצם. | ושמרתם את כל המצווה אשר אנוכי מצווך היום, למען תחזקו ובאתם וירשתם את הארץ אשר אתם עוברים שמה לרשתה. |
| 11:9 | וּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ | זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ - ביטוי לארץ פורייה ועשירה. | ולמען תאריכו ימים על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם ולזרעם, ארץ זבת חלב ודבש. |
עליה ו (11:10 - 11:21)
| פסוק | טקסט המקרא | שורש ולקסיקון | פשט |
|---|---|---|---|
| 11:10 | כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק | הִשְׁקָה בְרֶגֶל - השקיה ידנית, כמו במצרים. | כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה, לא כארץ מצרים היא אשר יצאתם משם, אשר תזרע את זרעך והשקית ברגלך כגן הירק. |
| 11:11 | וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם | הָרִים וּבְקָעוֹת - נוף גיאוגרפי מגוון. | והארץ אשר אתם עוברים שמה לרשתה ארץ הרים ובקעות, למטר השמים תשתה מים. |
| 11:12 | אֶרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה | דּוֹרֵשׁ - שורש דר״ש, לדאוג ולהשגיח. | ארץ אשר ה' אלוהיך דורש אותה תמיד, עיני ה' אלוהיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה. |
| 11:13 | וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֺתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם | שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ - הטיה כפולה להדגשת ציות. | והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותי אשר אנוכי מצווה אתכם היום, לאהבה את ה' אלוהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם. |
| 11:14 | וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ | יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ - גשם ראשון וגשם אחרון של העונה. | ונתתי מטר ארצכם בעתו, יורה ומלקוש, ואספת דגנך ותירושך ויצהרך. |
| 11:15 | וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ | עֵשֶׂב - צמחייה למרעה. | ונתתי עשב בשדך לבהמתך, ואכלת ושבעת. |
| 11:16 | הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם | פִּתּוּי הַלֵּב - התפתות פנימית לעבודה זרה. | היישמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלוהים אחרים והשתחוויתם להם. |
| 11:17 | וְחָרָה אַף יְהוָה בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְהוָה נֹתֵן לָכֶם | עָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם - עצירת גשמים כעונש. | וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר, והאדמה לא תיתן את יבולה, ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה. |
| 11:18 | וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם | תְּפִלִּין - סימן על היד ובין העיניים. | ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם, וקשרתם אותם לאות על ידכם והיו לטוטפות בין עיניכם. |
| 11:19 | וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ | לִמֵּד - שורש למ״ד, להורות ולחנך. | ולימדתם אותם את בניכם, לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך. |
| 11:20 | וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ | מְזוּזָה - קלף עם פסוקים המונח על משקוף הבית. | וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך. |
| 11:21 | לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ | כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ - ביטוי לנצחיות. | למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם, כימי השמים על הארץ. |
עליה ז (11:22 - 11:25)
| פסוק | טקסט המקרא | שורש ולקסיקון | פשט |
|---|---|---|---|
| 11:22 | כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם לַעֲשֹׂתָהּ לְאַהֲבָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְדָבְקָה בוֹ | דָּבַק - שורש דב״ק, להתקשר בקרבה עמוקה. | כי אם שמור תשמרון את כל המצווה הזאת אשר אנוכי מצווה אתכם לעשותה, לאהבה את ה' אלוהיכם ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו. |
| 11:23 | וְהוֹרִישׁ יְהוָה אֶת כָּל הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלִּפְנֵיכֶם וִירִשְׁתֶּם גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִכֶּם | הוֹרִישׁ - שוב, לגרש מן הארץ. | והוריש ה' את כל הגויים האלה מלפניכם, וירשתם גויים גדולים ועצומים מכם. |
| 11:24 | כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם יִהְיֶה מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן מִן הַנָּהָר נְהַר פְּרָת וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן יִהְיֶה גְּבֻלְכֶם | כַּף רֶגֶל - כף הרגל, סימן לתפיסת השטח. | כל המקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם יהיה; מן המדבר והלבנון מן הנהר נהר פרת ועד הים האחרון יהיה גבולכם. |
| 11:25 | לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בִּפְנֵיכֶם פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַאֲכֶם יִתֵּן יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּדְרְכוּ בָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם | פַּחַד וּמוֹרָא - יראה ואימה. | לא יתייצב איש בפניכם; פחדכם ומוראכם ייתן ה' אלוהיכם על פני כל הארץ אשר תדרכו בה כאשר דיבר לכם. |
Maftir (11:22 - 11:25)
| פסוק | טקסט המקרא | שורש ולקסיקון | פשט |
|---|---|---|---|
| 11:22 | כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם לַעֲשֹׂתָהּ לְאַהֲבָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְדָבְקָה בוֹ | דָּבַק - שורש דב״ק, להתקשר בקרבה עמוקה. | כי אם שמור תשמרון את כל המצווה הזאת אשר אנוכי מצווה אתכם לעשותה, לאהבה את ה' אלוהיכם ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו. |
| 11:23 | וְהוֹרִישׁ יְהוָה אֶת כָּל הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלִּפְנֵיכֶם וִירִשְׁתֶּם גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִכֶּם | הוֹרִישׁ - שוב, לגרש מן הארץ. | והוריש ה' את כל הגויים האלה מלפניכם, וירשתם גויים גדולים ועצומים מכם. |
| 11:24 | כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם יִהְיֶה מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן מִן הַנָּהָר נְהַר פְּרָת וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן יִהְיֶה גְּבֻלְכֶם | כַּף רֶגֶל - כף הרגל, סימן לתפיסת השטח. | כל המקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם יהיה; מן המדבר והלבנון מן הנהר נהר פרת ועד הים האחרון יהיה גבולכם. |
| 11:25 | לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בִּפְנֵיכֶם פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַאֲכֶם יִתֵּן יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּדְרְכוּ בָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם | פַּחַד וּמוֹרָא - יראה ואימה. | לא יתייצב איש בפניכם; פחדכם ומוראכם ייתן ה' אלוהיכם על פני כל הארץ אשר תדרכו בה כאשר דיבר לכם. |
הפטרה - ישעיהו מט יד - נא ג (שבת נחמו, שנייה משבע דנחמתא)
| פסוק | טקסט המקרא | שורש ולקסיקון | פשט |
|---|---|---|---|
| Isa 49:14 | וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי יְהוָה וַאדֹנָי שְׁכֵחָנִי | עֲזִיבָה וּשְׁכִיחָה - נטישה ושכחה, תיאור תחושת הנטישה. | ותאמר ציון: עזבני ה' ואדני שכחני. |
| Isa 49:15 | הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ מֵרַחֵם בֶּן בִּטְנָהּ גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ | רֶחֶם - חמלה, רגש אימהי. | התשכח אישה עולה מרחם בן בטנה? גם אלה תשכחנה ואנוכי לא אשכחך. |
| Isa 49:16 | הֵן עַל כַּפַּיִם חַקֹּתִיךְ חוֹמֹתַיִךְ נֶגְדִּי תָּמִיד | חָקַק - שורש חק״ק, לחרות ולחקוק לזיכרון קבוע. | הן על כפיים חקותיך, חומותיך נגדי תמיד. |
| Isa 49:17 | מִהֲרוּ בָּנָיִךְ מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ | מַהֵר - שורש מה״ר, למהר, להזדרז. | מיהרו בניך, מהרסייך ומחריביך ממך יצאו. |
| Isa 49:18 | שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ חַי אָנִי נְאֻם יְהוָה כִּי כֻלָּם כָּעֲדִי תִלְבָּשִׁי וּתְקַשְּׁרִים כַּכַּלָּה | עֲדִי - תכשיט, קישוט. | שאי סביב עינייך וראי, כולם נקבצו באו לך; חי אני נאום ה' כי כולם כעדי תלבשי ותקשרים ככלה. |
| Isa 49:19 | כִּי חָרְבֹתַיִךְ וְשֹׁמְמֹתַיִךְ וְאֶרֶץ הֲרִסֻתֵיךְ כִּי עַתָּה תֵּצְרִי מִיּוֹשֵׁב וְרָחֲקוּ מְבַלְּעָיִךְ | צַר - צר מקום, לא מספיק. | כי חורבותייך ושוממותייך וארץ הריסותייך כי עתה תצרי מיושב, ורחקו מבלעייך. |
| Isa 49:20 | עוֹד יֹאמְרוּ בְאָזְנַיִךְ בְּנֵי שִׁכֻּלָיִךְ צַר לִי הַמָּקוֹם גְּשָׁה לִּי וְאֵשֵׁבָה | שְׁכוּלִים - ילדים שאבדו. | עוד יאמרו באוזנייך בני שיכולייך: צר לי המקום, גשה לי ואשבה. |
| Isa 49:21 | וְאָמַרְתְּ בִּלְבָבֵךְ מִי יָלַד לִי אֶת אֵלֶּה וַאֲנִי שְׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה גֹּלָה וְסוּרָה וְאֵלֶּה מִי גִדֵּל הֵן אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי אֵלֶּה אֵיפֹה הֵם | גַּלְמוּדָה - בודדה, שוממה. | ואמרת בלבבך: מי ילד לי את אלה ואני שכולה וגלמודה גולה וסורה, ואלה מי גידל, הן אני נשארתי לבדי אלה איפה הם. |
| Isa 49:22 | כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנֵּה אֶשָּׂא אֶל גּוֹיִם יָדִי וְאֶל עַמִּים אָרִים נִסִּי וְהֵבִיאוּ בָנַיִךְ בְּחֹצֶן וּבְנֹתַיִךְ עַל כָּתֵף תִּנָּשֶׂאנָה | נֵס - דגל, אות. | כה אמר ה' אלוהים: הנה אשא אל גויים ידי ואל עמים ארים נסי, והביאו בנייך בחוצן ובנותייך על כתף תינשאנה. |
| Isa 49:23 | וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵכוּ וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי יְהוָה אֲשֶׁר לֹא יֵבֹשׁוּ קוָֹי | אֹמְנִים - מגדלים, מטפלים. | והיו מלכים אומנייך ושרותיהם מיניקותייך, אפיים ארץ ישתחוו לך ועפר רגלייך ילחכו, וידעת כי אני ה' אשר לא יבושו קוויי. |
| Isa 49:24 | הֲיֻקַּח מִגִּבּוֹר מַלְקוֹחַ וְאִם שְׁבִי צַדִּיק יִמָּלֵט | שְׁבִי - שבוי, אסיר. | היוקח מגיבור מלקוח, ואם שבי צדיק ימלט. |
| Isa 49:25 | כִּי כֹה אָמַר יְהוָה גַּם שְׁבִי גִבּוֹר יֻקָּח וּמַלְקוֹחַ עָרִיץ יִמָּלֵט וְאֶת יְרִיבֵךְ אָנֹכִי אָרִיב וְאֶת בָּנַיִךְ אָנֹכִי אוֹשִׁיעַ | עָרִיץ - עריץ, אכזר. | כי כה אמר ה': גם שבי גיבור יוקח ומלקוח עריץ ימלט, ואת יריבך אנוכי אריב ואת בנייך אנוכי אושיע. |
| Isa 49:26 | וְהַאֲכַלְתִּי אֶת מוֹנַיִךְ אֶת בְּשָׂרָם וְכֶעָסִיס דָּמָם יִשְׁכָּרוּן וְיָדְעוּ כָל בָּשָׂר כִּי אֲנִי יְהוָה מוֹשִׁיעֵךְ וְגֹאֲלֵךְ אֲבִיר יַעֲקֹב | עָסִיס - מיץ מתוק, יין. | והאכלתי את מוניך את בשרם וכעסיס דמם ישכרון, וידעו כל בשר כי אני ה' מושיעך וגואלך אביר יעקב. |
| Isa 50:1 | כֹּה אָמַר יְהוָה אֵי זֶה סֵפֶר כְּרִיתוּת אִמְּכֶם אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּיהָ אוֹ מִי מִנּוֹשַׁי אֲשֶׁר מָכַרְתִּי אֶתְכֶם לוֹ הֵן בַּעֲוֺנֹתֵיכֶם נִמְכַּרְתֶּם וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם | סֵפֶר כְּרִיתוּת - גט, מסמך גירושין. | כה אמר ה': אי זה ספר כריתות אמכם אשר שילחתיה, או מי מנושיי אשר מכרתי אתכם לו; הן בעוונותיכם נמכרתם ובפשעיכם שולחה אמכם. |
| Isa 50:2 | מַדּוּעַ בָּאתִי וְאֵין אִישׁ קָרָאתִי וְאֵין עוֹנֶה הֲקָצוֹר קָצְרָה יָדִי מִפְּדוּת וְאִם אֵין בִּי כֹחַ לְהַצִּיל הֵן בְּגַעֲרָתִי אַחֲרִיב יָם אָשִׂים נְהָרוֹת מִדְבָּר תִּבְאַשׁ דְּגָתָם מֵאֵין מַיִם וְתָמֹת בַּצָּמָא | קָצְרָה יָד - חוסר יכולת, לשון מטאפורית. | מדוע באתי ואין איש, קראתי ואין עונה; הקצור קצרה ידי מפדות ואם אין בי כוח להציל. |
| Isa 50:3 | אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם | שַׂק - בד גס לאבל. | אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם. |
| Isa 50:4 | אֲדֹנָי יְהֹוִה נָתַן לִי לְשׁוֹן לִמּוּדִים לָדַעַת לָעוּת אֶת יָעֵף דָּבָר יָעִיר בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר יָעִיר לִי אֹזֶן לִשְׁמֹעַ כַּלִּמּוּדִים | לְשׁוֹן לִמּוּדִים - כושר דיבור מלומד. | ה' אלוהים נתן לי לשון לימודים לדעת לעות את יעף דבר, יעיר בבוקר בבוקר יעיר לי אוזן לשמוע כלימודים. |
| Isa 50:5 | אֲדֹנָי יְהוִה פָּתַח לִי אֹזֶן וְאָנֹכִי לֹא מָרִיתִי אָחוֹר לֹא נְסוּגֹתִי | פָּתַח אֹזֶן - הקשבה קשובה, גילוי. | ה' אלוהים פתח לי אוזן ואנוכי לא מריתי אחור לא נסוגותי. |
| Isa 50:6 | גֵּוִי נָתַתִּי לְמַכִּים וּלְחָיַי לְמֹרְטִים פָּנַי לֹא הִסְתַּרְתִּי מִכְּלִמּוֹת וָרֹק | מַכֶּה - מכה, פוגע. | גווי נתתי למכים ולחיי למורטים, פני לא הסתרתי מכלימות ורוק. |
| Isa 50:7 | וַאדֹנָי יְהוִה יַעֲזָר לִי עַל כֵּן לֹא נִכְלָמְתִּי עַל כֵּן שַׂמְתִּי פָנַי כַּחַלָּמִישׁ וָאֵדַע כִּי לֹא אֵבוֹשׁ | חַלָּמִישׁ - אבן קשה, סלע חזק. | ואדני אלוהים יעזור לי, על כן לא נכלמתי, על כן שמתי פני כחלמיש ואדע כי לא אבוש. |
| Isa 50:8 | קָרוֹב מַצְדִּיקִי מִי יָרִיב אִתִּי נַעַמְדָה יָּחַד מִי בַעַל מִשְׁפָּטִי יִגַּשׁ אֵלָי | הִצְדִּיק - שורש צד״ק, לזכות במשפט. | קרוב מצדיקי, מי יריב איתי נעמדה יחד, מי בעל משפטי ייגש אלי. |
| Isa 50:9 | הֵן אֲדֹנָי יְהוִה יַעֲזָר לִי מִי הוּא יַרְשִׁיעֵנִי הֵן כֻּלָּם כַּבֶּגֶד יִבְלוּ עָשׁ יֹאכְלֵם | עָשׁ - חרק המכלה בגדים. | הן אדני אלוהים יעזור לי, מי הוא ירשיעני; הן כולם כבגד יבלו עש יאכלם. |
| Isa 50:10 | מִי בָכֶם יְרֵא יְהוָה שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים וְאֵין נֹגַהּ לוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם יְהוָה וְיִשָּׁעֵן בֵּאלֹהָיו | חָשֵׁכָה - חושך, מצב מצוקה. | מי בכם ירא ה' שומע בקול עבדו, אשר הלך חשכים ואין נוגה לו יבטח בשם ה' וישען באלוהיו. |
| Isa 50:11 | הֵן כֻּלְּכֶם קֹדְחֵי אֵשׁ מְאַזְּרֵי זִיקוֹת לְכוּ בְּאוּר אֶשְׁכֶם וּבְזִיקוֹת בִּעַרְתֶּם מִיָּדִי הָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְמַעֲצֵבָה תִּשְׁכָּבוּן | זִיקוֹת - ניצוצות אש. | הן כולכם קודחי אש מאזרי זיקות, לכו באור אשכם ובזיקות בערתם. |
| Isa 51:1 | שִׁמְעוּ אֵלַי רֹדְפֵי צֶדֶק מְבַקְשֵׁי יְהוָה הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם וְאֶל מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם | צוּר - סלע, מקור חוזק ומוצא. | שמעו אלי רודפי צדק מבקשי ה', הביטו אל צור חוצבתם ואל מקבת בור נוקרתם. |
| Isa 51:2 | הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם כִּי אֶחָד קְרָאתִיו וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהוּ | חוֹלֵל - שורש חו״ל, ילד, הביא לעולם. | הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם, כי אחד קראתיו ואברכהו וארבהו. |
| Isa 51:3 | כִּי נִחַם יְהוָה צִיּוֹן נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן יְהוָה שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה | נִחֵם - שורש נח״ם, לנחם ולהרגיע. | כי ניחם ה' ציון ניחם כל חורבותיה, וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה', ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה. |