כי־תבוא — דברים כ״ו:א–כ״ט:ח

פרשה:: כי־תבוא
קריאה:: דברים כ״ו:א–כ״ט:ח (147 שורות: 122 תורה + 3 מפטיר + 22 הפטרה)
הפטרה:: קומי אורי — ישעיהו ס׳:א–כב
עמודות:: שורש ולקסיקון ⋅ פשט (תוכן מקורי, ללא ייחוס לרש״י)

1ª עלייה (26:1–26:11)

פס׳	עברית	שורש ולקסיקון	פשט
26:1	וְהָיָה כִּֽי־תָבוֹא אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִֽירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּֽהּ׃	בו״א – לבוא, להיכנס. יר״ש – לרשת, להחזיק בנחלה. יש״ב – לשבת, להתיישב דרך קבע.	מצוות הבאת ביכורים חלה רק לאחר כיבוש הארץ וישיבה בה בפועל.
26:2	וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית ׀ כָּל־פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵֽאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָֽלַכְתָּ אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָֽׁם׃	רא״ש – ראשית, הבִּכּוּרים – ר״ל תבואה. טנ״א – כלי קיבול לפירות. בח״ר – לבחור, לייעד מקום מיוחד.	יש להביא מהפרי הראשון שנתבשל, בסל, אל המקדש.
26:3	וּבָאתָ אֶל־הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי־בָאתִי אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָֽנוּ׃	כה״ן – משרת הקודש. נג״ד – להגיד, להצהיר בפה. שב״ע – לשבועה, התחייבות באלה.	המביא מצהיר בעל־פה לפני הכהן שהגיע לקיום ההבטחה לאבות.
26:4	וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ וְהִנִּיחוֹ לִפְנֵי מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֶֽיךָ׃	לק״ח – לקחת מיד. מזב״ח – מקום הקרבת הקרבנות, משורש זב״ח.	הכהן מקבל את הסל ומניחו סמוך למזבח כחלק מהטקס.
26:5	וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ׀ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַֽיְהִי־שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָֽב׃	ענ״ה – לענות, לפתוח ולומר. אר״ם – ארמי, בן ארם. אב״ד – אובד, תועה ללא מנוחה. גו״ר – לגור, לשהות כזר.	נוסח וידוי הביכורים פותח בסיפור תמציתי של תולדות האבות מארם ועד מצרים.
26:6	וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָֽׁה׃	רע״ע – להרע, לנהוג ברוע. ענ״ה (פיעל) – לענות, לדכא. עב״ד – עבודה קשה, שעבוד.	המצרים הכבידו את השעבוד מעבר לסביר.
26:7	וַנִּצְעַק אֶל־יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ וַיִּשְׁמַע יְהוָה אֶת־קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת־עָנְיֵנוּ וְאֶת־עֲמָלֵנוּ וְאֶת־לַחֲצֵֽנוּ׃	צע״ק – לצעוק בקול. שמ״ע – לשמוע ולהיענות. עמ״ל – עמל, יגיעה. לח״ץ – לחיצה, דוחק.	הזעקה מתוארת כתגובה ישירה של ה' לסבל שנראה ונשמע.
26:8	וַיּוֹצִאֵנוּ יְהוָה מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִֽים׃	יצ״א (הפעיל) – להוציא. חז״ק – חוזק היד. נט״ה – נטויה, זרוע פרושה. מור״א – יראה גדולה.	יציאת מצרים לוותה בגילויי כוח גלויים ומוכחים.
26:9	וַיְבִאֵנוּ אֶל־הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן־לָנוּ אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָֽשׁ׃	זו״ב – לזוב, לנבוע בשפע. חל״ב ודב״ש – חלב ודבש, סמל שפע.	התיאור 'זבת חלב ודבש' מבטא שפע טבעי ופוריות הארץ.
26:10	וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת־רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר־נָתַתָּה לִּי יְהוָה וְהִנַּחְתּוֹ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהִֽשְׁתַּחֲוִיתָ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶֽיךָ׃	בכ״ר (ביכורים) – ראשית התבואה. הנ״ח – להניח לפני. חו״ה (השתחווה) – השתחוואה, קידה עמוקה.	הבאת הביכורים מלווה בהשתחוואה כהבעת הכרת תודה.
26:11	וְשָׂמַחְתָּ בְכָל־הַטּוֹב אֲשֶׁר נָֽתַן־לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּֽךָ׃ ס	שמ״ח – לשמוח, לחגוג בטוב. לו״י – שבט הלוי המשרת. גר – תושב זר.	השמחה בטוב משותפת לכל שכבות החברה – בעל הבית, הלוי והגר.

2ª עלייה (26:12–26:15)

פס׳	עברית	שורש ולקסיקון	פשט
26:12	כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת־כָּל־מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת הַֽמַּעֲשֵׂר וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָֽאַלְמָנָה וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵֽעוּ׃	עש״ר – מעשר, חלק עשירי. יתו״ם – ילד ללא הורים. אלמנ״ה – אישה שבעלה נפטר. שב״ע – שבעה, אכילה עד די.	מעשר עני ניתן בשנה השלישית והשישית של מחזור השמיטה.
26:13	וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן־הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה כְּכָל־מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי לֹֽא־עָבַרְתִּי מִמִּצְוֺתֶיךָ וְלֹא שָׁכָֽחְתִּי׃	בע״ר – ביערתי, סילקתי מן הבית. עב״ר – עברתי על, הפרתי. שכ״ח – שכחה.	וידוי המעשרות מצהיר שהמצוות קוימו במלואן וללא סטייה.
26:14	לֹא־אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ וְלֹא־בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא וְלֹא־נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהָי עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָֽנִי׃	או״ן (אונן/אבל) – מצב אבלות. טמ״א – טומאה טקסית. שמ״ע – ציות לקול.	שלוש הבטחות: לא נהנה מהמעשר באבל, בטומאה, או לכבוד מת.
26:15	הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן־הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶֽת־עַמְּךָ אֶת־יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָֽשׁ׃ ס	שק״ף – להשקיף, להביט ממעל. מעו״ן – מעון, משכן קבוע. בר״ך – ברכה.	הבקשה לברכה נסמכת ישירות על קיום המצוות שפורט קודם.

3ª עלייה (26:16–26:19)

פס׳	עברית	שורש ולקסיקון	פשט
26:16	הַיּוֹם הַזֶּה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת־הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִים וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ׃	צו״ה – לצוות. חק״ק – חוק, נורמה קבועה. משפ״ט – משפט, דין.	היום המתואר הוא רגע חגיגי של קבלת עול המצוות מחדש.
26:17	אֶת־יְהוָה הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת לְךָ לֵֽאלֹהִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֺתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלֽוֹ׃	אמ״ר (האמיר) – לשון נדירה: להצהיר בחגיגיות, קרוב לְ'אמ״ר'. דר״ך – ללכת בדרך.	יש כאן ניסוח הדדי: העם מצהיר על ה' והוא מצהיר על העם.
26:18	וַֽיהוָה הֶאֱמִֽירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר־לָךְ וְלִשְׁמֹר כָּל־מִצְוֺתָֽיו׃	סג״ל (עם סגולה) – רכוש יקר, נבחר במיוחד.	'עם סגולה' מבטא מעמד מיוחד ולא נחיתות של עמים אחרים.
26:19	וּֽלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת וְלִֽהְיֹתְךָ עַם־קָדֹשׁ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּֽר׃ ס	על״ה (עליון) – רוממות, גובה. תהל״ה – שבח. שם – מוניטין. תפאר״ת – פאר.	הרוממות המובטחת היא תוצאה, לא תנאי – היא תלויה בשמירת המצוות.

4ª עלייה (27:1–27:10)

פס׳	עברית	שורש ולקסיקון	פשט
27:1	וַיְצַו מֹשֶׁה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־הָעָם לֵאמֹר שָׁמֹר אֶת־כָּל־הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּֽוֹם׃	זק״ן – זקן, ראש עדה. צו״ה – ציווי.	פרק כז עובר מנאום להוראות מעשיות לקראת הכניסה לארץ.
27:2	וְהָיָה בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת־הַיַּרְדֵּן אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּֽׂיד׃	עב״ר – מעבר, חצייה. אב״ן – אבן. שי״ד – סיד לטיוח.	הקמת אבנים גדולות מסוידות נועדה ליצור לוח כתיבה ציבורי בר קיימא.
27:3	וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן אֶֽת־כָּל־דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בְּעָבְרֶךָ לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל־הָאָרֶץ אֲֽשֶׁר־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ ׀ נֹתֵן לְךָ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֱלֹהֵֽי־אֲבֹתֶיךָ לָֽךְ׃	כת״ב – כתיבה. תור״ה – הוראה, תורה.	כתיבת דברי התורה על האבנים היא הנצחה פומבית של הברית.
27:4	וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת־הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת־הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אוֹתָם בַּשִּֽׂיד׃	עיב״ל – הר עיבל, מקום הקללה.	הר עיבל, ולא גריזים, הוא המקום להצבת האבנים – פרט הדורש עיון.
27:5	וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא־תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶֽל׃	בנ״ה – בנייה. ברז״ל – מתכת ברזל, פסול למזבח שלם.	איסור ברזל במזבח מבטא ששלמות הקודש אינה תלויה בכלי מלחמה.
27:6	אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת־מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עוֹלֹת לַיהוָה אֱלֹהֶֽיךָ׃	של״ם (אבנים שלמות) – שלמות, ללא פגם. על״ה (עולה) – קרבן עולה, כליל לאש.	אבנים שלמות ולא מסותתות משמרות את הטבע כפי שנברא.
27:7	וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶֽיךָ׃	של״ם (שלמים) – קרבן שלמים, אכילה משותפת. שמ״ח – שמחה.	קרבן שלמים נאכל על ידי המקריב, בשונה מהעולה שכולה לאש.
27:8	וְכָתַבְתָּ עַל־הָאֲבָנִים אֶֽת־כָּל־דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵֽב׃ ס	בא״ר – לבאר, להבהיר. היט״ב – הֵיטֵב, בבירור רב.	הכתיבה 'באר היטב' מרמזת לפירוש ולא רק להעתקה גרידא.
27:9	וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם אֶל כָּל־יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הַסְכֵּת ׀ וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָֽ לְעָם לַיהוָה אֱלֹהֶֽיךָ׃	הס״כ (הסכת) – לשון ציווי לשתיקה והקשבה.	קריאה לדממה מדגישה את חשיבות הרגע – מעבר ממעמד לעם.
27:10	וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְעָשִׂיתָ אֶת־מִצְוֺתָו וְאֶת־חֻקָּיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּֽוֹם׃ ס	שמ״ע – שמיעה כציות.	השמיעה כאן היא ציות מעשי, לא רק קליטה שכלית.

5ª עלייה (27:11–28:6)

פס׳	עברית	שורש ולקסיקון	פשט
27:11	וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת־הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹֽר׃	צו״ה – ציווי בו ביום.	מעבר לפירוט טקס הברכה והקללה בין שני ההרים.
27:12	אֵלֶּה יַֽעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת־הָעָם עַל־הַר גְּרִזִים בְּעָבְרְכֶם אֶת־הַיַּרְדֵּן שִׁמְעוֹן וְלֵוִי וִֽיהוּדָה וְיִשָּׂשכָר וְיוֹסֵף וּבִנְיָמִֽן׃	גריז״ים – הר הברכה. בר״ך – ברכה.	שבטי הברכה הם צאצאי הנשים העיקריות – רחל ולאה.
27:13	וְאֵלֶּה יַֽעַמְדוּ עַל־הַקְּלָלָה בְּהַר עֵיבָל רְאוּבֵן גָּד וְאָשֵׁר וּזְבוּלֻן דָּן וְנַפְתָּלִֽי׃	עיב״ל – הר הקללה. קל״ל – קללה.	שבטי הקללה כוללים גם צאצאי השפחות.
27:14	וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָֽמְרוּ אֶל־כָּל־אִישׁ יִשְׂרָאֵל קוֹל רָֽם׃ ס	רמ״ם (קול רם) – קול גבוה ונשמע.	הלוויים משמשים כמכריזים בין העם, לא כמבצעי הקללה בעצמם.
27:15	אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה תּוֹעֲבַת יְהוָה מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר וְעָנוּ כָל־הָעָם וְאָמְרוּ אָמֵֽן׃ ס	פס״ל – פסל חטוב. מסכ״ה – מסכה, יציקת מתכת. תוע״בה – שנוא ומאוס. סת״ר – סתר, הסתרה.	עשתות נסתרות חמורות יותר מעבודה זרה גלויה משום שהן חומקות מביקורת חברתית.
27:16	אָרוּר מַקְלֶה אָבִיו וְאִמּוֹ וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵֽן׃ ס	קל״ה (מקלה) – לזלזל, להקל בכבוד.	זלזול בהורים נחשב לעברה נסתרת שקשה לפקח עליה.
27:17	אָרוּר מַסִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵֽן׃ ס	סי״ג (מסיג גבול) – הזזת תחום שדה.	הזזת גבול שדה היא גזל בדרך עקיפה וקשה לגילוי.
27:18	אָרוּר מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵֽן׃ ס	שג״ה – לתעות, ללכת שולל.	ניצול מוגבלות הזולת נחשב לרשעות מיוחדת.
27:19	אָרוּר מַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר־יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵֽן׃ ס	נט״ה (מטה) – להטות דין, לעוות.	שלוש קבוצות חלשות – גר, יתום, אלמנה – חוזרות כמוקד הגנה מיוחדת.
27:20	אָרוּר שֹׁכֵב עִם־אֵשֶׁת אָבִיו כִּי גִלָּה כְּנַף אָבִיו וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵֽן׃ ס	גל״ה (כנף) – חשיפת כנף הבגד, ניבול.	עברת עריות עם אשת האב פוגעת בכבוד המשפחה כולה.
27:21	אָרוּר שֹׁכֵב עִם־כָּל־בְּהֵמָה וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵֽן׃ ס	שכ״ב – משכב אסור.	רשימת העריות ממשיכה בגילויי עריות חמורים נוספים.
27:22	אָרוּר שֹׁכֵב עִם־אֲחֹתוֹ בַּת־אָבִיו אוֹ בַת־אִמּוֹ וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵֽן׃ ס	אח״ות – קרובת משפחה ראשונה.	איסור גילוי עריות עם אחות מכל צד של המשפחה.
27:23	אָרוּר שֹׁכֵב עִם־חֹֽתַנְתּוֹ וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵֽן׃ ס	חמ״ות – אם האישה.	יחסי חמות מוזכרים כאיסור נפרד וחמור.
27:24	אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵֽן׃ ס	נכ״ה – הכאה נסתרת.	רצח בסתר נחשב חמור יותר מפגיעה גלויה בשל חוסר האחריותיות.
27:25	אָרוּר לֹקֵחַ שֹׁחַד לְהַכּוֹת נֶפֶשׁ דָּם נָקִי וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵֽן׃ ס	שח״ד – שוחד, בצע כסף. נק״י – נקי מפשע.	לקיחת שוחד להריגת חף מפשע היא סוג הרצח החמור ביותר ברשימה.
27:26	אָרוּר אֲשֶׁר לֹא־יָקִים אֶת־דִּבְרֵי הַתּוֹרָֽה־הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵֽן׃ פ	קו״ם (יקים) – לקיים, להעמיד בפועל.	פסוק חותם: מי שאינו מקיים את דברי התורה כלל, לא רק עבירה נקודתית.
28:1	וְהָיָה אִם־שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת־כָּל־מִצְוֺתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם וּנְתָנְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל־גּוֹיֵי הָאָֽרֶץ׃	שמ״ע (שמוע תשמע) – הטיה כפולה להדגשת התמדה. על״ה (עליון) – רוממות.	פרק כח מציג ברכות וקללות כתוצאה ישירה של שמיעה או אי־שמיעה.
28:2	וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל־הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגֻךָ כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶֽיךָ׃	בר״ך – ברכה. נש״ג (השיג) – להדביק, לחול.	הברכות 'ישיגוך' – הן ירדפו אחרי מי שמקיים את המצוות.
28:3	בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶֽה׃	עי״ר ושד״ה – עיר וקרקע חקלאית, שני תחומי חיים.	ברכה בעיר ובשדה מסמלת ברכה בכל תחומי החיים – עירוני וחקלאי.
28:4	בָּרוּךְ פְּרִֽי־בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶֽךָ׃	בט״ן – רחם, צאצאים. בהמ״ה – בעלי חיים משק.	פוריות אדם, אדמה ובהמה משולבות יחד כברכה כוללת.
28:5	בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ׃	טנ״א – סל. משאר״ת – עריבת לישה.	ברכת הסל והמשארת מסמלת שפע בכל שלבי הכנת המזון.
28:6	בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶֽךָ׃	בו״א וצא״ת – כניסה ויציאה, מכלול הפעילות.	כניסה ויציאה מבטאות את כלל הפעילות היומיומית.

6ª עלייה (28:7–28:69)

פס׳	עברית	שורש ולקסיקון	פשט
28:7	יִתֵּן יְהוָה אֶת־אֹיְבֶיךָ הַקָּמִים עָלֶיךָ נִגָּפִים לְפָנֶיךָ בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶֽיךָ׃	נג״ף – מכה, תבוסה.	הבטחת ניצחון: האויב יבוא בדרך אחת ויברח בשבע.
28:8	יְצַו יְהוָה אִתְּךָ אֶת־הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ וּבֵרַכְךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָֽךְ׃	אס״ם – אוצר תבואה.	הברכה חלה על האסמים ועל כל מעשה ידיים.
28:9	יְקִֽימְךָ יְהוָה לוֹ לְעַם קָדוֹשׁ כַּאֲשֶׁר נִֽשְׁבַּֽע־לָךְ כִּי תִשְׁמֹר אֶת־מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָֽיו׃	קו״ם (יקימך) – לכונן, לבסס.	התקיימות עם קדוש תלויה בקיום המצוות ולא בייחוס בלבד.
28:10	וְרָאוּ כָּל־עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְהוָה נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָֽרְאוּ מִמֶּֽךָּ׃	קר״א (נקרא שם) – השם מיוחס אליך בפומבי.	יראת העמים נובעת מהזיהוי הפומבי בין ישראל לשם ה'.
28:11	וְהוֹתִֽרְךָ יְהוָה לְטוֹבָה בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהַמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתֶךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָֽךְ׃	עד״ף (הותיר) – שפע יתר על המידה.	השפע כולל שלושה תחומים: אדם, בהמה ואדמה.
28:12	יִפְתַּח יְהוָה ׀ לְךָ אֶת־אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת־הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַֽר־אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל־מַעֲשֵׂה יָדֶךָ וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶֽה׃	אוצ״ר – מחסן, מקור. לו״ה – הלוואה.	ישראל יהיה מלווה ולא לווה – סימן לעצמאות כלכלית.
28:13	וּנְתָֽנְךָ יְהוָה לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה כִּֽי־תִשְׁמַע אֶל־מִצְוֺת ׀ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לִשְׁמֹר וְלַעֲשֽׂוֹת׃	רא״ש וזנ״ב – מטפורה למנהיגות מול טפילות.	המטפורה 'ראש וזנב' מבטאת הנהגה מול טפילות.
28:14	וְלֹא תָסוּר מִכָּל־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם יָמִין וּשְׂמֹאול לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָֽם׃ ס	סו״ר – לסור, לנטות הצידה.	אי סטייה ימין ושמאל מבטאת נאמנות מוחלטת לדרך המצווה.
28:15	וְהָיָה אִם־לֹא תִשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת־כָּל־מִצְוֺתָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל־הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגֽוּךָ׃	אר״ר (קללות) – ניגוד לברכות שבפרק.	מכאן ואילך – רשימת הקללות המקבילה במבנה לרשימת הברכות.
28:16	אָרוּר אַתָּה בָּעִיר וְאָרוּר אַתָּה בַּשָּׂדֶֽה׃	עי״ר ושד״ה – מקביל לפסוק ג, בהיפוך.	הקללה 'בעיר ובשדה' היא היפוך מדויק של הברכה בפסוק ג.
28:17	אָרוּר טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ׃	טנ״א ומשאר״ת – חזרה הפוכה על פסוק ה.	היפוך ברכת הסל והמשארת.
28:18	אָרוּר פְּרִֽי־בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶֽךָ׃	בט״ן ובהמ״ה – חזרה הפוכה על פסוק ד.	היפוך ברכת הפוריות – עתה קללה על הפרי.
28:19	אָרוּר אַתָּה בְּבֹאֶךָ וְאָרוּר אַתָּה בְּצֵאתֶֽךָ׃	בו״א וצא״ת – חזרה הפוכה על פסוק ו.	היפוך ברכת הכניסה והיציאה.
28:20	יְשַׁלַּח יְהוָה ׀ בְּךָ אֶת־הַמְּאֵרָה אֶת־הַמְּהוּמָה וְאֶת־הַמִּגְעֶרֶת בְּכָל־מִשְׁלַח יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַד הִשָּֽׁמֶדְךָ וְעַד־אֲבָדְךָ מַהֵר מִפְּנֵי רֹעַ מַֽעֲלָלֶיךָ אֲשֶׁר עֲזַבְתָּֽנִי׃	מא״ר (מארה) – קללה נסתרת פועלת. גער״ה – נזיפה, בלימה.	הקללה הכללית פותחת ברשימה מפורטת של פורענויות.
28:21	יַדְבֵּק יְהוָה בְּךָ אֶת־הַדָּבֶר עַד כַּלֹּתוֹ אֹֽתְךָ מֵעַל הָֽאֲדָמָה אֲשֶׁר־אַתָּה בָא־שָׁמָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃	דב״ר – דֶבֶר, מגפה. דב״ק – היצמדות.	דֶבֶר מתואר כמצמיד ובלתי ניתן להינתק.
28:22	יַכְּכָה יְהוָה בַּשַּׁחֶפֶת וּבַקַּדַּחַת וּבַדַּלֶּקֶת וּבַֽחַרְחֻר וּבַחֶרֶב וּבַשִּׁדָּפוֹן וּבַיֵּרָקוֹן וּרְדָפוּךָ עַד אָבְדֶֽךָ׃	שח״ף – כחש, שחפת. קד״ח – חום קדחת. חרח״ר – יובש, שרב.	רשימת מחלות ופגעי טבע המכוונים כנגד הגוף והיבול גם יחד.
28:23	וְהָיוּ שָׁמֶיךָ אֲשֶׁר עַל־רֹאשְׁךָ נְחֹשֶׁת וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר־תַּחְתֶּיךָ בַּרְזֶֽל׃	נחוש״ת וברז״ל – מתכות כדימוי לעקרות השמים והארץ.	השמים והארץ ייעצרו מלתת יבול – דימוי לעקרות מוחלטת.
28:24	יִתֵּן יְהוָה אֶת־מְטַר אַרְצְךָ אָבָק וְעָפָר מִן־הַשָּׁמַיִם יֵרֵד עָלֶיךָ עַד הִשָּׁמְדָֽךְ׃	אב״ק ועפ״ר – חלקיקי יובש במקום גשם.	גשם הופך לאבק – היפוך מוחלט של ברכת הגשם.
28:25	יִתֶּנְךָ יְהוָה ׀ נִגָּף לִפְנֵי אֹיְבֶיךָ בְּדֶרֶךְ אֶחָד תֵּצֵא אֵלָיו וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים תָּנוּס לְפָנָיו וְהָיִיתָ לְזַעֲוָה לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָֽרֶץ׃	זעו״ה – אימה, בהלה.	היפוך מדויק של הבטחת הניצחון בפסוק ז.
28:26	וְהָיְתָה נִבְלָֽתְךָ לְמַאֲכָל לְכָל־עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ וְאֵין מַחֲרִֽיד׃	נבל״ה – פגר. חר״ד (מחריד) – מפחיד, מבריח.	חוסר קבורה נחשב לביזיון קיצוני בעולם המקרא.
28:27	יַכְּכָה יְהוָה בִּשְׁחִין מִצְרַיִם ובעפלים וּבַגָּרָב וּבֶחָרֶס אֲשֶׁר לֹא־תוּכַל לְהֵרָפֵֽא׃	שח״ן – פריחת עור. עפ״ל (עופלים) – טחורים. גר״ב וחר״ס – מחלות עור.	מחלות עור קשות המכונות 'שחין מצרים' בזיקה ליציאת מצרים ההפוכה.
28:28	יַכְּכָה יְהוָה בְּשִׁגָּעוֹן וּבְעִוָּרוֹן וּבְתִמְהוֹן לֵבָֽב׃	שג״ע – טירוף. עוור״ון – עיוורון. תמהו״ן – בלבול.	שיבוש החושים – שכל, ראייה ולב – משלים את התיאור.
28:29	וְהָיִיתָ מְמַשֵּׁשׁ בַּֽצָּהֳרַיִם כַּאֲשֶׁר יְמַשֵּׁשׁ הָעִוֵּר בָּאֲפֵלָה וְלֹא תַצְלִיחַ אֶת־דְּרָכֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ עָשׁוּק וְגָזוּל כָּל־הַיָּמִים וְאֵין מוֹשִֽׁיעַ׃	מש״ש – גישוש באפלה. עש״ק – עושק.	חוסר הצלחה מתמיד למרות מאמץ, ללא מושיע.
28:30	אִשָּׁה תְאָרֵשׂ וְאִישׁ אַחֵר ישגלנה בַּיִת תִּבְנֶה וְלֹא־תֵשֵׁב בּוֹ כֶּרֶם תִּטַּע וְלֹא תְחַלְּלֶּֽנּוּ׃	אר״ש (מאורשה) – כלה מיועדת. חנ״ך – חנוכת בית חדש.	שלוש הבטחות שנשללות: אשה, בית, כרם – יסודות החיים הבסיסיים.
28:31	שׁוֹרְךָ טָבוּחַ לְעֵינֶיךָ וְלֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ חֲמֹֽרְךָ גָּזוּל מִלְּפָנֶיךָ וְלֹא יָשׁוּב לָךְ צֹֽאנְךָ נְתֻנוֹת לְאֹיְבֶיךָ וְאֵין לְךָ מוֹשִֽׁיעַ׃	טב״ח – שחיטה. גז״ל – חטיפה בכוח.	אובדן רכוש חי לנגד עיניים ללא יכולת מניעה.
28:32	בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעַם אַחֵר וְעֵינֶיךָ רֹאוֹת וְכָלוֹת אֲלֵיהֶם כָּל־הַיּוֹם וְאֵין לְאֵל יָדֶֽךָ׃	כל״ה (כלות עינים) – כמיהה מתמשכת עד תשישות.	כאב ההורות מתואר כתשישות מתמדת מרוב געגוע.
28:33	פְּרִי אַדְמָֽתְךָ וְכָל־יְגִיעֲךָ יֹאכַל עַם אֲשֶׁר לֹא־יָדָעְתָּ וְהָיִיתָ רַק עָשׁוּק וְרָצוּץ כָּל־הַיָּמִֽים׃	עש״ק ורצ״ץ – דיכוי מתמשך.	ניצול הפרי בידי זרים תוך דיכוי מתמשך.
28:34	וְהָיִיתָ מְשֻׁגָּע מִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶֽה׃	שג״ע (משוגע) – טירוף מראה עיניים.	התוצאה הנפשית של הפגעים – טירוף מראה עיניים.
28:35	יַכְּכָה יְהוָה בִּשְׁחִין רָע עַל־הַבִּרְכַּיִם וְעַל־הַשֹּׁקַיִם אֲשֶׁר לֹא־תוּכַל לְהֵרָפֵא מִכַּף רַגְלְךָ וְעַד קָדְקֳדֶֽךָ׃	שח״ן רע – מחלת עור חמורה מכף רגל עד קדקוד.	מחלת עור המכסה את הגוף כולו מכף רגל ועד ראש.
28:36	יוֹלֵךְ יְהוָה אֹֽתְךָ וְאֶֽת־מַלְכְּךָ אֲשֶׁר תָּקִים עָלֶיךָ אֶל־גּוֹי אֲשֶׁר לֹא־יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים עֵץ וָאָֽבֶן׃	עב״ד (עבודה זרה) – שירות לאליל עץ ואבן.	גלות המלך והעם יחד לעבודה זרה בארץ נכר.
28:37	וְהָיִיתָ לְשַׁמָּה לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה בְּכֹל הָֽעַמִּים אֲשֶׁר־יְנַהֶגְךָ יְהוָה שָֽׁמָּה׃	שמ״ה (לשמה) – חורבן מדהים. מש״ל – פתגם. שנינ״ה – לעג.	ישראל הופך לסמל שלילי בעיני העמים.
28:38	זֶרַע רַב תּוֹצִיא הַשָּׂדֶה וּמְעַט תֶּאֱסֹף כִּי יַחְסְלֶנּוּ הָאַרְבֶּֽה׃	אר״ב (ארבה) – חרק כילוי יבול.	פער בין מאמץ הזריעה לתוצאה בשל נזקי חרקים.
28:39	כְּרָמִים תִּטַּע וְעָבָדְתָּ וְיַיִן לֹֽא־תִשְׁתֶּה וְלֹא תֶאֱגֹר כִּי תֹאכְלֶנּוּ הַתֹּלָֽעַת׃	תול״עת – תולעת המכלה את הגפן.	הפער חוזר ביחס לגפן ויין.
28:40	זֵיתִים יִהְיוּ לְךָ בְּכָל־גְּבוּלֶךָ וְשֶׁמֶן לֹא תָסוּךְ כִּי יִשַּׁל זֵיתֶֽךָ׃	נש״ל (ישל) – נשירת פרי הזית בטרם עת.	הפער חוזר ביחס לזית ושמן.
28:41	בָּנִים וּבָנוֹת תּוֹלִיד וְלֹא־יִהְיוּ לָךְ כִּי יֵלְכוּ בַּשֶּֽׁבִי׃	שב״י – שבי, גלות כפויה.	אובדן הילדים לשבי הוא השיא הרגשי ברשימת האובדנות.
28:42	כָּל־עֵצְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ יְיָרֵשׁ הַצְּלָצַֽל׃	יר״ש (יירש) – השתלטות הארבה על הרכוש.	אפילו העצים, לא רק היבול השנתי, נלקחים.
28:43	הַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ יַעֲלֶה עָלֶיךָ מַעְלָה מָּעְלָה וְאַתָּה תֵרֵד מַטָּה מָּֽטָּה׃	על״ה ומט״ה – ניגוד גובה חברתי בין הגר לאזרח.	היפוך מעמד: הגר עולה, האזרח יורד.
28:44	הוּא יַלְוְךָ וְאַתָּה לֹא תַלְוֶנּוּ הוּא יִהְיֶה לְרֹאשׁ וְאַתָּה תִּֽהְיֶה לְזָנָֽב׃	לו״ה – הלוואה. רא״ש וזנ״ב – חזרה מהפוכה על פסוק יג.	היפוך כלכלי מוחלט: מי שהיה מלווה הופך ללווה.
28:45	וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל־הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה וּרְדָפוּךָ וְהִשִּׂיגוּךָ עַד הִשָּֽׁמְדָךְ כִּי־לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֺתָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר צִוָּֽךְ׃	רד״ף – רדיפה מתמדת.	סיכום ביניים: הקללות תוצאה ישירה של אי־שמיעה.
28:46	וְהָיוּ בְךָ לְאוֹת וּלְמוֹפֵת וּֽבְזַרְעֲךָ עַד־עוֹלָֽם׃	או״ת ומופ״ת – סימן קבוע לדורות.	הקללות יישארו כעדות היסטורית לדורות הבאים.
28:47	תַּחַת אֲשֶׁר לֹא־עָבַדְתָּ אֶת־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּֽל׃	רו״ב (מרוב) – שפע שלא הוליד הכרת תודה.	השורש לעונש: עבודת ה' מתוך שפע נעשתה ללא שמחה אמיתית.
28:48	וְעָבַדְתָּ אֶת־אֹיְבֶיךָ אֲשֶׁר יְשַׁלְּחֶנּוּ יְהוָה בָּךְ בְּרָעָב וּבְצָמָא וּבְעֵירֹם וּבְחֹסֶר כֹּל וְנָתַן עֹל בַּרְזֶל עַל־צַוָּארֶךָ עַד הִשְׁמִידוֹ אֹתָֽךְ׃	על – עול ברזל, שעבוד קשה.	העונש הפוך: עבדות מתוך מחסור לאויב זר.
28:49	יִשָּׂא יְהוָה עָלֶיךָ גּוֹי מֵרָחוֹק מִקְצֵה הָאָרֶץ כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנָּשֶׁר גּוֹי אֲשֶׁר לֹא־תִשְׁמַע לְשֹׁנֽוֹ׃	נש״ר – עוף דורס, סמל למהירות פלישה.	האויב מתואר כעם רחוק ובלתי מובן לשונית – ניכור מוחלט.
28:50	גּוֹי עַז פָּנִים אֲשֶׁר לֹא־יִשָּׂא פָנִים לְזָקֵן וְנַעַר לֹא יָחֹֽן׃	עז – פנים עזות, חוסר רחמים.	עם אכזרי שאינו מכבד גיל וזקנה.
28:51	וְאָכַל פְּרִי בְהֶמְתְּךָ וּפְרִֽי־אַדְמָתְךָ עַד הִשָּֽׁמְדָךְ אֲשֶׁר לֹֽא־יַשְׁאִיר לְךָ דָּגָן תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ עַד הַאֲבִידוֹ אֹתָֽךְ׃	כל״ה (עד כלותו) – השמדה גמורה.	כילוי שיטתי של כל מקורות המזון והפרנסה.
28:52	וְהֵצַר לְךָ בְּכָל־שְׁעָרֶיךָ עַד רֶדֶת חֹמֹתֶיךָ הַגְּבֹהוֹת וְהַבְּצֻרוֹת אֲשֶׁר אַתָּה בֹּטֵחַ בָּהֵן בְּכָל־אַרְצֶךָ וְהֵצַר לְךָ בְּכָל־שְׁעָרֶיךָ בְּכָל־אַרְצְךָ אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָֽךְ׃	צו״ר – מצור, כליאה בעיר.	מצור כולל על כל הערים, כולל הבצורות ביותר.
28:53	וְאָכַלְתָּ פְרִֽי־בִטְנְךָ בְּשַׂר בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ אֲשֶׁר נָֽתַן־לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק אֲשֶׁר־יָצִיק לְךָ אֹיְבֶֽךָ׃	מצו״ק (מצור ומצוק) – לחץ כפול, חיצוני ופנימי.	השיא הטרגי: אכילת בשר בנים בעת מצור קיצוני.
28:54	הָאִישׁ הָרַךְ בְּךָ וְהֶעָנֹג מְאֹד תֵּרַע עֵינוֹ בְאָחִיו וּבְאֵשֶׁת חֵיקוֹ וּבְיֶתֶר בָּנָיו אֲשֶׁר יוֹתִֽיר׃	רכ״ך (הרך) – עדינות שהופכת לאכזריות בעת רעב.	אפילו האדם העדין ביותר יתקשה לחלוק מזון בעת רעב קיצוני.
28:55	מִתֵּת ׀ לְאַחַד מֵהֶם מִבְּשַׂר בָּנָיו אֲשֶׁר יֹאכֵל מִבְּלִי הִשְׁאִֽיר־לוֹ כֹּל בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק אֲשֶׁר יָצִיק לְךָ אֹיִבְךָ בְּכָל־שְׁעָרֶֽיךָ׃	שא״ר (שאירי לו) – מה שנותר מן המזון.	תיאור מקביל אצל האיש – חוסר יכולת לחלוק עם משפחתו.
28:56	הָרַכָּה בְךָ וְהָעֲנֻגָּה אֲשֶׁר לֹא־נִסְּתָה כַף־רַגְלָהּ הַצֵּג עַל־הָאָרֶץ מֵהִתְעַנֵּג וּמֵרֹךְ תֵּרַע עֵינָהּ בְּאִישׁ חֵיקָהּ וּבִבְנָהּ וּבְבִתָּֽהּ׃	ענ״ג (מהתענג) – פינוק שהופך לאטימות.	תיאור מקביל אצל האישה העדינה ביותר.
28:57	וּֽבְשִׁלְיָתָהּ הַיּוֹצֵת ׀ מִבֵּין רַגְלֶיהָ וּבְבָנֶיהָ אֲשֶׁר תֵּלֵד כִּֽי־תֹאכְלֵם בְּחֹֽסֶר־כֹּל בַּסָּתֶר בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק אֲשֶׁר יָצִיק לְךָ אֹיִבְךָ בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃	של״ה (שליה) – שליה, לידה. חש״ד (בסתר) – מעשה נסתר מרוב מצוקה.	השיא: אכילת שליה וילוד בסתר מרוב מצוקה.
28:58	אִם־לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת־כָּל־דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת הַכְּתוּבִים בַּסֵּפֶר הַזֶּה לְיִרְאָה אֶת־הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה אֵת יְהוָה אֱלֹהֶֽיךָ׃	יר״א – יראת כבוד. כב״ד ונור״א – שם ה' המפואר והנורא.	התנאי החוזר: יראת שם ה' כתנאי לברכה ולא לקללה.
28:59	וְהִפְלָא יְהוָה אֶת־מַכֹּתְךָ וְאֵת מַכּוֹת זַרְעֶךָ מַכּוֹת גְּדֹלוֹת וְנֶאֱמָנוֹת וָחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִֽים׃	פל״א (הפלא) – הכבדה יוצאת דופן. נאמ״ן (נאמנים) – ממושכים, קבועים.	מכות בלתי רגילות באיכותן ובמשכן.
28:60	וְהֵשִׁיב בְּךָ אֵת כָּל־מַדְוֵה מִצְרַיִם אֲשֶׁר יָגֹרְתָּ מִפְּנֵיהֶם וְדָבְקוּ בָּֽךְ׃	דב״ק – היצמדות מחלה.	מחלות מצרים חוזרות – היפוך של יציאת מצרים.
28:61	גַּם כָּל־חֳלִי וְכָל־מַכָּה אֲשֶׁר לֹא כָתוּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֹּאת יַעְלֵם יְהוָה עָלֶיךָ עַד הִשָּׁמְדָֽךְ׃	על״ה (יעלם) – הבאת כל תחלואה נוספת.	אזהרה כוללת: גם מכות שלא פורטו כלולות באיום.
28:62	וְנִשְׁאַרְתֶּם בִּמְתֵי מְעָט תַּחַת אֲשֶׁר הֱיִיתֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב כִּי־לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶֽיךָ׃	מע״ט – מיעוט במספר, ניגוד לריבוי הכוכבים.	ניגוד חריף למספר האבות המובטח כככבי השמים.
28:63	וְהָיָה כַּאֲשֶׁר־שָׂשׂ יְהוָה עֲלֵיכֶם לְהֵיטִיב אֶתְכֶם וּלְהַרְבּוֹת אֶתְכֶם כֵּן יָשִׂישׂ יְהוָה עֲלֵיכֶם לְהַאֲבִיד אֶתְכֶם וּלְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם וְנִסַּחְתֶּם מֵעַל הָֽאֲדָמָה אֲשֶׁר־אַתָּה בָא־שָׁמָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃	שי״ש (ישיש) – שמחה, כאן בהיפוך למשמעות הרסנית.	היפוך מדהים: שמחת ה' בטוב הופכת לשמחה בפורענות.
28:64	וֶהֱפִֽיצְךָ יְהוָה בְּכָל־הָעַמִּים מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד־קְצֵה הָאָרֶץ וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא־יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ עֵץ וָאָֽבֶן׃	פו״ץ (הפיץ) – פיזור בין העמים.	פיזור גלובלי מקצה העולם ועד קצהו.
28:65	וּבַגּוֹיִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיעַ וְלֹא־יִהְיֶה מָנוֹחַ לְכַף־רַגְלֶךָ וְנָתַן יְהוָה לְךָ שָׁם לֵב רַגָּז וְכִלְיוֹן עֵינַיִם וְדַֽאֲבוֹן נָֽפֶשׁ׃	רג״ז – לב רוגז, חרדה מתמדת. כל״ה (כליון עיניים) – דעיכה.	מנוחה נשללת אף בגלות – אין מפלט נפשי.
28:66	וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד וּפָֽחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּֽיךָ׃	תל״ה (תלואים) – חיים בחוסר ודאות מתמיד.	חיים בחוסר ודאות מתמיד, כאילו תלויים בחוט השערה.
28:67	בַּבֹּקֶר תֹּאמַר מִֽי־יִתֵּן עֶרֶב וּבָעֶרֶב תֹּאמַר מִֽי־יִתֵּן בֹּקֶר מִפַּחַד לְבָֽבְךָ אֲשֶׁר תִּפְחָד וּמִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶֽה׃	פח״ד – פחד המלווה יום ולילה.	בלבול הזמנים – רצון שהזמן הנוכחי יעבור מהר, בכל שעה.
28:68	וֶֽהֱשִֽׁיבְךָ יְהוָה ׀ מִצְרַיִם בָּאֳנִיּוֹת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָמַרְתִּֽי לְךָ לֹא־תֹסִיף עוֹד לִרְאֹתָהּ וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת וְאֵין קֹנֶֽה׃ ס	אנ״י (אניות) – ספינות, חזרה סמלית למצרים.	חזרה למצרים בספינות – היפוך מוחלט של יציאת מצרים.
28:69	אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית אֲֽשֶׁר־צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה לִכְרֹת אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מוֹאָב מִלְּבַד הַבְּרִית אֲשֶׁר־כָּרַת אִתָּם בְּחֹרֵֽב׃ פ	ברי״ת – אמנה, התחייבות הדדית. חור״ב – מקום מתן תורה.	חתימת פרק הברית – הזכרת חורב כברית קודמת שהתחדשה במואב.

7ª עלייה (29:1–29:8)

פס׳	עברית	שורש ולקסיקון	פשט
29:1	וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַתֶּם רְאִיתֶם אֵת כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְעֵֽינֵיכֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לְפַרְעֹה וּלְכָל־עֲבָדָיו וּלְכָל־אַרְצֽוֹ׃	קר״א – קריאה וכינוס.	פתיחת נאום חדש בכינוס כל ישראל.
29:2	הַמַּסּוֹת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ הָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים הַגְּדֹלִים הָהֵֽם׃	מס״ה – ניסיון, מבחן.	חזרה לניסים הגדולים כבסיס לביסוס האמונה.
29:3	וְלֹֽא־נָתַן יְהוָה לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּֽה׃	לב לדעת – שכל להבנה פנימית.	הבנה עמוקה של המשמעות מגיעה רק בשלב מאוחר יותר.
29:4	וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לֹֽא־בָלוּ שַׂלְמֹֽתֵיכֶם מֵעֲלֵיכֶם וְנַֽעַלְךָ לֹֽא־בָלְתָה מֵעַל רַגְלֶֽךָ׃	בל״ה (לא בלתה) – התיישנות, בלאי.	ארבעים שנות נדודים לוו בשמירה ניסית על הציוד האישי.
29:5	לֶחֶם לֹא אֲכַלְתֶּם וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שְׁתִיתֶם לְמַעַן תֵּֽדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶֽם׃	שכ״ר – משקה משכר.	הימנעות מלחם ויין נועדה להדגיש תלות ישירה בה'.
29:6	וַתָּבֹאוּ אֶל־הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיֵּצֵא סִיחֹן מֶֽלֶךְ־חֶשְׁבּוֹן וְעוֹג מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁן לִקְרָאתֵנוּ לַמִּלְחָמָה וַנַּכֵּֽם׃	סיח״ון ועו״ג – מלכי האמורי שהוכו במדבר.	ניצחונות סיחון ועוג משמשים הוכחה נוספת לכוח ה'.
29:7	וַנִּקַּח אֶת־אַרְצָם וַנִּתְּנָהּ לְנַחֲלָה לָרֽאוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי שֵׁבֶט הַֽמְנַשִּֽׁי׃	ראוב״ן וג״ד – שבטים שנטלו נחלה בעבר הירדן.	חלוקת נחלת עבר הירדן קדמה לכניסה לארץ הכנענית.
29:8	וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ אֵת כָּל־אֲשֶׁר תַּעֲשֽׂוּן׃ פ	שמ״ר – שמירה כקיום מעשי.	סיום בקריאה מעשית: שמירה כתנאי להצלחה.

מפטיר (29:6–29:8, חזרה)

פס׳	עברית	שורש ולקסיקון	פשט
29:6	וַתָּבֹאוּ אֶל־הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיֵּצֵא סִיחֹן מֶֽלֶךְ־חֶשְׁבּוֹן וְעוֹג מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁן לִקְרָאתֵנוּ לַמִּלְחָמָה וַנַּכֵּֽם׃	סיח״ון ועו״ג – מלכי האמורי שהוכו במדבר.	ניצחונות סיחון ועוג משמשים הוכחה נוספת לכוח ה'.
29:7	וַנִּקַּח אֶת־אַרְצָם וַנִּתְּנָהּ לְנַחֲלָה לָרֽאוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי שֵׁבֶט הַֽמְנַשִּֽׁי׃	ראוב״ן וג״ד – שבטים שנטלו נחלה בעבר הירדן.	חלוקת נחלת עבר הירדן קדמה לכניסה לארץ הכנענית.
29:8	וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ אֵת כָּל־אֲשֶׁר תַּעֲשֽׂוּן׃ פ	שמ״ר – שמירה כקיום מעשי.	סיום בקריאה מעשית: שמירה כתנאי להצלחה.

הפטרה — קומי אורי (ישעיהו ס׳:א–כב)

פס׳	עברית	שורש ולקסיקון	פשט
60:1	קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד יְהוָה עָלַיִךְ זָרָֽח׃	קו״ם – לקום, להתעורר. או״ר – אור, גילוי.	פתיחה בציווי כפול: קימה וזריחה, כביטוי לתחייה לאומית.
60:2	כִּֽי־הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה־אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְהוָה וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶֽה׃	חש״ך – חושך. כס״ה – כיסוי, הסתרה.	ניגוד בין חושך עולמי לאור מיוחד המאיר רק על ציון.
60:3	וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵֽךְ׃	הל״ך – הליכה. נג״ה – זוהר עולה.	העמים והמלכים ילכו אחר האור, לא יכפו אותו.
60:4	שְׂאִֽי־סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָֽאוּ־לָךְ בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ וּבְנֹתַיִךְ עַל־צַד תֵּאָמַֽנָה׃	קב״ץ – התקבצות. אמ״ן (אמונים) – נישאים באמונה.	שיבת הגלויות מתוארת כתנועת התכנסות טבעית וספונטנית.
60:5	אָז תִּרְאִי וְנָהַרְתְּ וּפָחַד וְרָחַב לְבָבֵךְ כִּֽי־יֵהָפֵךְ עָלַיִךְ הֲמוֹן יָם חֵיל גּוֹיִם יָבֹאוּ לָֽךְ׃	פח״ד ורח״ב – התרחבות הלב מרוב שמחה.	התרגשות פיזית – רעד והתרחבות הלב – מבטאת שינוי דרמטי.
60:6	שִֽׁפְעַת גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ בִּכְרֵי מִדְיָן וְעֵיפָה כֻּלָּם מִשְּׁבָא יָבֹאוּ זָהָב וּלְבוֹנָה יִשָּׂאוּ וּתְהִלֹּת יְהוָה יְבַשֵּֽׂרוּ׃	שפ״ע – שפע גמלים. בש״ר – בשורה, הכרזה.	שיירות מדייניות ומאלה נושאות מתנות כהוקרה.
60:7	כָּל־צֹאן קֵדָר יִקָּבְצוּ לָךְ אֵילֵי נְבָיוֹת יְשָׁרְתוּנֶךְ יַעֲלוּ עַל־רָצוֹן מִזְבְּחִי וּבֵית תִּפְאַרְתִּי אֲפָאֵֽר׃	קד״ר ונביו״ת – שבטי ערב, סמל לעמים המצטרפים.	בעלי חיים משבטי ערב מובאים כקרבן רצוי במקדש.
60:8	מִי־אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה וְכַיּוֹנִים אֶל־אֲרֻבֹּתֵיהֶֽם׃	עו״ף – עפיפה. יונ״ה – יונה, סמל שיבה מהירה.	דימוי העננים והיונים מבטא תנועה מהירה ונינוחה של השבים.
60:9	כִּֽי־לִי ׀ אִיִּים יְקַוּוּ וָאֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ בָּרִאשֹׁנָה לְהָבִיא בָנַיִךְ מֵֽרָחוֹק כַּסְפָּם וּזְהָבָם אִתָּם לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהַיִךְ וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל כִּי פֵאֲרָֽךְ׃	אי״ים – איים רחוקים. תרשי״ש – ספינות מרחקים.	האיים הרחוקים ממתינים ליוזמה, לא נכפים להגיע.
60:10	וּבָנוּ בְנֵֽי־נֵכָר חֹמֹתַיִךְ וּמַלְכֵיהֶם יְשָׁרְתוּנֶךְ כִּי בְקִצְפִּי הִכִּיתִיךְ וּבִרְצוֹנִי רִֽחַמְתִּֽיךְ׃	נכ״ר (בני נכר) – זרים הבונים מחדש.	היפוך תפקידים: מי שהחריב עתה בונה מחדש.
60:11	וּפִתְּחוּ שְׁעָרַיִךְ תָּמִיד יוֹמָם וָלַיְלָה לֹא יִסָּגֵרוּ לְהָבִיא אֵלַיִךְ חֵיל גּוֹיִם וּמַלְכֵיהֶם נְהוּגִֽים׃	פת״ח – פתיחה מתמדת של השערים.	שערים פתוחים תמיד מסמלים ביטחון וללא איום.
60:12	כִּֽי־הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא־יַעַבְדוּךְ יֹאבֵדוּ וְהַגּוֹיִם חָרֹב יֶחֱרָֽבוּ׃	אב״ד – אבדון, כיליון גויים.	איום כלכלי ומדיני על עמים שיסרבו לשתף פעולה.
60:13	כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן אֵלַיִךְ יָבוֹא בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו לְפָאֵר מְקוֹם מִקְדָּשִׁי וּמְקוֹם רַגְלַי אֲכַבֵּֽד׃	פא״ר – פאר, יופי. מקד״ש – מקום קדוש.	עצי לבנון היוקרתיים מובאים לקישוט המקדש החדש.
60:14	וְהָלְכוּ אֵלַיִךְ שְׁחוֹחַ בְּנֵי מְעַנַּיִךְ וְהִֽשְׁתַּחֲווּ עַל־כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ כָּל־מְנַֽאֲצָיִךְ וְקָרְאוּ לָךְ עִיר יְהוָה צִיּוֹן קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃	שח״ה – השתחוואה. בז״ה – ביזוי, זלזול.	היפוך יחסי כוח: המדכאים לשעבר משתחווים.
60:15	תַּחַת הֱיוֹתֵךְ עֲזוּבָה וּשְׂנוּאָה וְאֵין עוֹבֵר וְשַׂמְתִּיךְ לִגְאוֹן עוֹלָם מְשׂוֹשׂ דּוֹר וָדֽוֹר׃	עזו״ב ושנו״א – מצב עזוב שהופך לגאון עולמים.	מעבר ממצב של נטישה למעמד של כבוד נצחי.
60:16	וְיָנַקְתְּ חֲלֵב גּוֹיִם וְשֹׁד מְלָכִים תִּינָקִי וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי יְהוָה מֽוֹשִׁיעֵךְ וְגֹאֲלֵךְ אֲבִיר יַעֲקֹֽב׃	ינ״ק – יניקה, קבלת שפע. גא״ל – גואל, מושיע.	דימוי היניקה מבטא קבלת שפע ישירה ובלתי אמצעית.
60:17	תַּחַת הַנְּחֹשֶׁת אָבִיא זָהָב וְתַחַת הַבַּרְזֶל אָבִיא כֶסֶף וְתַחַת הָֽעֵצִים נְחֹשֶׁת וְתַחַת הָאֲבָנִים בַּרְזֶל וְשַׂמְתִּי פְקֻדָּתֵךְ שָׁלוֹם וְנֹגְשַׂיִךְ צְדָקָֽה׃	נחוש״ת וברז״ל – חילוף מתכות כסמל שדרוג.	שדרוג חומרים – מהזול ליקר – מסמל עלייה כוללת ברמה.
60:18	לֹא־יִשָּׁמַע עוֹד חָמָס בְּאַרְצֵךְ שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּגְבוּלָיִךְ וְקָרָאת יְשׁוּעָה חוֹמֹתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ תְּהִלָּֽה׃	חמ״ס ושו״ד – אלימות ושוד, שייעלמו.	ביטחון פנימי מוחלט – ללא אלימות כלל בתחומי הארץ.
60:19	לֹא־יִֽהְיֶה־לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם וּלְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ לֹא־יָאִיר לָךְ וְהָיָה־לָךְ יְהוָה לְאוֹר עוֹלָם וֵאלֹהַיִךְ לְתִפְאַרְתֵּֽךְ׃	שמ״ש וירח – מאורות טבעיים המוחלפים באור עליון.	האור האלוהי מחליף את מקורות האור הטבעיים.
60:20	לֹא־יָבוֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף כִּי יְהוָה יִֽהְיֶה־לָּךְ לְאוֹר עוֹלָם וְשָׁלְמוּ יְמֵי אֶבְלֵֽךְ׃	אב״ל – אבל, ימי תוגה שיסתיימו.	סיום תקופת האבל הלאומי בצורה סופית ומוחלטת.
60:21	וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מטעו מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵֽר׃	נט״ע – נטיעה, יצירה. צד״ק – צדק, יושר.	צדקת העם כתוצאה, לא כתנאי מוקדם, לישועה.
60:22	הַקָּטֹן יִֽהְיֶה לָאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם אֲנִי יְהוָה בְּעִתָּהּ אֲחִישֶֽׁנָּה׃ ס	מע״ט ועצו״ם – מיעוט ההופך לעצמה רבה.	סיום בהבטחת האצה – הגאולה תבוא במהירות ולא תתעכב.