ויקרא כב:כו-כג:מד | מפטיר במדבר כט:יב-טז | הפטרה זכריה יד:א-כא
בָּרְכוּ אֶת ה' הַמְבֹרָךְ! בָּרוּךְ ה' הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד! בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' נוֹתֵן הַתּוֹרָה.
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' נוֹתֵן הַתּוֹרָה.
| # | טקסט המקרא | שורש ולקסיקון | פשט |
|---|---|---|---|
| 1 | וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר | וַיְדַבֵּר - שורש דב״ר, בניין פיעל, 'וידבר' עבר; לֵאמֹר - שורש אמ״ר, מקור. | פתיחה קבועה לנאום ה' אל משה, לפני מסירת החוקים שלהלן. |
| 2 | שׁ֣וֹר אוֹ כֶ֤שֶׂב אוֹ עֵז֙ כִּ֣י יִוָּלֵ֔ד וְהָיָ֛ה שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים תַּ֣חַת אִמּ֑וֹ וּמִיּ֤וֹם הַשְּׁמִינִי֙ וָהָ֔לְאָה יֵרָצֶ֕ה לְקָרְבַּ֥ן אִשֶּׁ֖ה לַיהוָֽה | שׁוֹר / כֶּשֶׂב / עֵז - שמות בהמות; יִוָּלֵד - שורש יל״ד, נפעל; יֵרָצֶה - שורש רצ״ה, נפעל, 'ייתקבל ברצון'. | ולד בהמה טעון שבעה ימים עם אמו לפני שכשר להקרבה, מהיום השמיני ואילך. |
| 3 | וְשׁ֖וֹר אוֹ שֶׂ֑ה אֹת֣וֹ וְאֶת בְּנ֔וֹ לֹ֥א תִשְׁחֲט֖וּ בְּי֥וֹם אֶחָֽד | תִּשְׁחֲטוּ - שורש שח״ט, 'לשחוט'; בְּיוֹם אֶחָד - צירוף המציין זמן אחד. | איסור לשחוט אֵם ובנה באותו יום, הלכה המבטאת רחמים על בעלי חיים. |
| 4 | וְכִֽי תִזְבְּח֥וּ זֶֽבַח תּוֹדָ֖ה לַיהוָ֑ה לִֽרְצֹנְכֶ֖ם תִּזְבָּֽחוּ | תוֹדָה - שורש יד״ה, קרבן הודיה; לִרְצֹנְכֶם - שורש רצ״ה, 'לשם קבלה ברצון'. | קרבן תודה טעון כוונה נכונה בעת ההקרבה כדי שיתקבל. |
| 5 | בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ יֵאָכֵ֔ל לֹֽא תוֹתִ֥ירוּ מִמֶּ֖נּוּ עַד בֹּ֑קֶר אֲנִ֖י יְהוָֽה | בַּיּוֹם הַהוּא יֵאָכֵל - שורש אכ״ל, נפעל; לֹא תוֹתִירוּ - שורש יתר, 'לא תשאירו'. | בשר קרבן התודה נאכל באותו יום בלבד, לא נותר לבוקר. |
| 6 | וּשְׁמַרְתֶּם֙ מִצְוֺתַ֔י וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם אֲנִ֖י יְהוָֽה | וּשְׁמַרְתֶּם מִצְוֹתַי - שורש שמ״ר; וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם - שורש עש״ה. | קריאה כללית לשמירת המצוות ולקיומן בפועל. |
| 7 | וְלֹ֤א תְחַלְּלוּ֙ אֶת שֵׁ֣ם קָדְשִׁ֔י וְנִ֨קְדַּשְׁתִּ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲנִ֥י יְהוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם | וְלֹא תְחַלְּלוּ - שורש חל״ל, פיעל, 'תעשו חול'; וְנִקְדַּשְׁתִּי - שורש קד״ש, נפעל. | איסור חילול השם, וקידוש ה' מתוך התנהגות בני ישראל. |
| 8 | הַמּוֹצִ֤יא אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לִהְי֥וֹת לָכֶ֖ם לֵאלֹהִ֑ים אֲנִ֖י יְהוָֽה | הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם - שורש יצ״א, הפעיל; לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים - צירוף ברית. | הזכרת יציאת מצרים כבסיס לקשר בין ה' לישראל. |
| 9 | וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר | וַיְדַבֵּר... לֵאמֹר - נוסחת פתיחה זהה לעיל. | פתיחת פרשת המועדות. |
| 10 | דַּבֵּ֞ר אֶל בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם מוֹעֲדֵ֣י יְהוָ֔ה אֲשֶׁר תִּקְרְא֥וּ אֹתָ֖ם מִקְרָאֵ֣י קֹ֑דֶשׁ אֵ֥לֶּה הֵ֖ם מוֹעֲדָֽי | מוֹעֲדֵי - שורש יע״ד, זמנים קבועים; מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ - צירוף, 'אסיפות קדושות'. | הגדרת המועדים כזמנים קבועים שמכריזים עליהם כמקראי קודש. |
| 11 | שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮ תֵּעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י שַׁבַּ֤ת שַׁבָּתוֹן֙ מִקְרָא קֹ֔דֶשׁ כָּל מְלָאכָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ שַׁבָּ֥ת הִוא֙ לַֽיהוָ֔ה בְּכֹ֖ל מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶֽם | שֵׁשֶׁת יָמִים - מספר סידורי; שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן - שורש שב״ת, כפילות להדגשה. | שבת שבועית כיום מנוחה ומקרא קודש בכל מקום מגורים. |
| 12 | אֵ֚לֶּה מוֹעֲדֵ֣י יְהוָ֔ה מִקְרָאֵ֖י קֹ֑דֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְא֥וּ אֹתָ֖ם בְּמוֹעֲדָֽם | בְּמוֹעֲדָם - שורש יע״ד עם כינוי; תִּקְרְאוּ - שורש קר״א. | סיכום כללי: המועדים מוכרזים בזמנם המדויק. |
| 13 | בַּחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֗וֹן בְּאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר לַחֹ֖דֶשׁ בֵּ֣ין הָעַרְבָּ֑יִם פֶּ֖סַח לַיהוָֽה | בָּעֶרֶב - זמן היום; פֶּסַח - שורש פס״ח, 'דילוג/פסיחה'. | תאריך הפסח: י״ד בניסן בין הערביים. |
| 14 | וּבַחֲמִשָּׁ֨ה עָשָׂ֥ר יוֹם֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֔ה חַ֥ג הַמַּצּ֖וֹת לַיהוָ֑ה שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים מַצּ֥וֹת תֹּאכֵֽלוּ | חַג הַמַּצּוֹת - שורש מצ״ה/מצ״ץ; מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ - שורש אכ״ל. | שבעת ימי חג המצות מתחילים בט״ו בניסן. |
| 15 | בַּיּוֹם֙ הָֽרִאשׁ֔וֹן מִקְרָא קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם כָּל מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ | מִקְרָא קֹדֶשׁ - כנ״ל; מְלֶאכֶת עֲבֹדָה - שורש עב״ד, 'עבודה טורחנית'. | ביום הראשון של החג אסורה מלאכה טורחנית. |
| 16 | וְהִקְרַבְתֶּ֥ם אִשֶּׁ֛ה לַיהוָ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים בַּיּ֤וֹם הַשְּׁבִיעִי֙ מִקְרָא קֹ֔דֶשׁ כָּל מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ | אִשֶּׁה לַה' - שורש אש״ה/אש, קרבן אש. | שבעה ימים מקריבים קרבן אישה, וביום השביעי שוב מקרא קודש. |
| 17 | וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר | וַיְדַבֵּר... לֵאמֹר - כנ״ל. | פתיחה נוספת, לקראת דיני העומר. |
| 18 | דַּבֵּ֞ר אֶל בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּֽי תָבֹ֣אוּ אֶל הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ נֹתֵ֣ן לָכֶ֔ם וּקְצַרְתֶּ֖ם אֶת קְצִירָ֑הּ וַהֲבֵאתֶ֥ם אֶת עֹ֛מֶר רֵאשִׁ֥ית קְצִירְכֶ֖ם אֶל הַכֹּהֵֽן | עֹמֶר - מידת שיבולים; רֵאשִׁית קְצִירְכֶם - שורש קצ״ר. | מצוות הבאת עומר התנופה מראשית הקציר לכהן. |
| 19 | וְהֵנִ֧יף אֶת הָעֹ֛מֶר לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה לִֽרְצֹנְכֶ֑ם מִֽמָּחֳרַת֙ הַשַּׁבָּ֔ת יְנִיפֶ֖נּוּ הַכֹּהֵֽן | וְהֵנִיף - שורש נו״ף, הפעיל, 'הניע לצדדים'; מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת - יום לאחר השבת. | הכהן מניף את העומר כדי שייתקבל לרצון עבור העם. |
| 20 | וַעֲשִׂיתֶ֕ם בְּי֥וֹם הֲנִֽיפְכֶ֖ם אֶת הָעֹ֑מֶר כֶּ֣בֶשׂ תָּמִ֧ים בֶּן שְׁנָת֛וֹ לְעֹלָ֖ה לַיהוָֽה | כֶּבֶשׂ תָּמִים - שורש תמ״ם, 'שלם/ללא מום'; עֹלָה - שורש על״ה. | ביום הנפת העומר מקריבים כבש תמים לעולה. |
| 21 | וּמִנְחָתוֹ֩ שְׁנֵ֨י עֶשְׂרֹנִ֜ים סֹ֣לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֛מֶן אִשֶּׁ֥ה לַיהוָ֖ה רֵ֣יחַ נִיחֹ֑חַ וְנִסְכֹּ֥ה יַ֖יִן רְבִיעִ֥ת הַהִֽין | מִנְחָתוֹ - שורש מנ״ח; שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים - מידת נפח; נֵסֶךְ - שורש נס״ך, קרבן נוזל. | פירוט מנחת הסולת והיין הנלווים לקרבן העומר. |
| 22 | וְלֶחֶם֩ וְקָלִ֨י וְכַרְמֶ֜ל לֹ֣א תֹֽאכְל֗וּ עַד עֶ֨צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה עַ֚ד הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת קָרְבַּ֖ן אֱלֹהֵיכֶ֑ם חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם בְּכֹ֖ל מֹשְׁבֹֽתֵיכֶֽם | וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל - סוגי תבואה; עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה - ביטוי זמן. | איסור אכילת תבואה חדשה עד הבאת קרבן העומר. |
| 23 | וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙ מִמָּחֳרַ֣ת הַשַּׁבָּ֔ת מִיּוֹם֙ הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת עֹ֖מֶר הַתְּנוּפָ֑ה שֶׁ֥בַע שַׁבָּת֖וֹת תְּמִימֹ֥ת תִּהְיֶֽינָה | וּסְפַרְתֶּם לָכֶם - שורש ספ״ר, 'תמנו'; שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת - שבעה שבועות שלמים. | מצוות ספירת העומר, שבעה שבועות מלאים. |
| 24 | עַ֣ד מִֽמָּחֳרַ֤ת הַשַּׁבָּת֙ הַשְּׁבִיעִ֔ת תִּסְפְּר֖וּ חֲמִשִּׁ֣ים י֑וֹם וְהִקְרַבְתֶּ֛ם מִנְחָ֥ה חֲדָשָׁ֖ה לַיהוָֽה | חֲמִשִּׁים יוֹם - מספר; מִנְחָה חֲדָשָׁה - שורש חד״ש. | ביום החמישים מביאים מנחה חדשה לה' (חג השבועות). |
| 25 | מִמּוֹשְׁבֹ֨תֵיכֶ֜ם תָּבִ֣יאּוּ לֶ֣חֶם תְּנוּפָ֗ה שְׁ֚תַּיִם שְׁנֵ֣י עֶשְׂרֹנִ֔ים סֹ֣לֶת תִּהְיֶ֔ינָה חָמֵ֖ץ תֵּאָפֶ֑ינָה בִּכּוּרִ֖ים לַֽיהוָֽה | שְׁתֵּי הַלֶּחֶם - שני ככרות; תֵּאָפֶינָה חָמֵץ - שורש אפ״ה, נפעל, 'ייאפו'. | שתי ככרות חמץ מובאות כביכורים בחג השבועות. |
| 26 | וְהִקְרַבְתֶּ֣ם עַל הַלֶּ֗חֶם שִׁבְעַ֨ת כְּבָשִׂ֤ים תְּמִימִם֙ בְּנֵ֣י שָׁנָ֔ה וּפַ֧ר בֶּן בָּקָ֛ר אֶחָ֖ד וְאֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם יִהְי֤וּ עֹלָה֙ לַֽיהוָ֔ה וּמִנְחָתָם֙ וְנִסְכֵּיהֶ֔ם אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ נִיחֹ֖חַ לַיהוָֽה | פַּר בֶּן בָּקָר - עגל צעיר; אֵילִם - זכרי צאן. | רשימת הקרבנות הנלווים לחג השבועות. |
| 27 | וַעֲשִׂיתֶ֛ם שְׂעִיר עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּ֑את וּשְׁנֵ֧י כְבָשִׂ֛ים בְּנֵ֥י שָׁנָ֖ה לְזֶ֥בַח שְׁלָמִֽים | שְׂעִיר עִזִּים לְחַטָּאת - קרבן כפרה; שֶׁלֶם - שורש של״ם, קרבן שלמים. | קרבנות חטאת ושלמים המשלימים את קרבנות היום. |
| 28 | וְהֵנִ֣יף הַכֹּהֵ֣ן אֹתָ֡ם עַל֩ לֶ֨חֶם הַבִּכּוּרִ֤ים תְּנוּפָה֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה עַל שְׁנֵ֖י כְּבָשִׂ֑ים קֹ֛דֶשׁ יִהְי֥וּ לַיהוָ֖ה לַכֹּהֵֽן | וְהֵנִיף הַכֹּהֵן - כנ״ל; קֹדֶשׁ יִהְיוּ לַה' - הקדשה. | הכהן מניף את קרבנות היום, שהם קודש לה' ולכהן. |
| 29 | וּקְרָאתֶ֞ם בְּעֶ֣צֶם הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה מִֽקְרָא קֹ֨דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כָּל מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ חֻקַּ֥ת עוֹלָ֛ם בְּכָל מוֹשְׁבֹ֥תֵיכֶ֖ם לְדֹרֹֽתֵיכֶֽם | וּקְרָאתֶם - שורש קר״א; חֻקַּת עוֹלָם - שורש חק״ק, 'חוק קבוע'. | מקרא קודש נוסף ביום זה, כחוק לדורות. |
| 30 | וּֽבְקֻצְרְכֶ֞ם אֶת קְצִ֣יר אַרְצְכֶ֗ם לֹֽא תְכַלֶּ֞ה פְּאַ֤ת שָֽׂדְךָ֙ בְּקֻצְרֶ֔ךָ וְלֶ֥קֶט קְצִירְךָ֖ לֹ֣א תְלַקֵּ֑ט לֶֽעָנִ֤י וְלַגֵּר֙ תַּעֲזֹ֣ב אֹתָ֔ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם | פְּאַת שָׂדְךָ - קצה השדה; לֶקֶט קְצִירְךָ - שיבולים שנשמטו. | מצוות פאה ולקט: הנחת חלק מהיבול לעני ולגר. |
| 31 | וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר | וַיְדַבֵּר... לֵאמֹר - כנ״ל. | פתיחה לקראת מועדי תשרי. |
| 32 | דַּבֵּ֛ר אֶל בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר בַּחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֜י בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֗דֶשׁ יִהְיֶ֤ה לָכֶם֙ שַׁבָּת֔וֹן זִכְר֥וֹן תְּרוּעָ֖ה מִקְרָא קֹֽדֶשׁ | זִכְרוֹן תְּרוּעָה - שורש זכ״ר / רו״ע, 'תקיעה'; בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ - ראש חודש שביעי. | ראש השנה: יום זיכרון בתקיעת שופר. |
| 33 | כָּל מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ וְהִקְרַבְתֶּ֥ם אִשֶּׁ֖ה לַיהוָֽה | אִשֶּׁה לַה' - כנ״ל. | הקרבת קרבן אישה ביום ראש השנה. |
| 34 | וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר | וַיְדַבֵּר... לֵאמֹר - כנ״ל. | פתיחה לדיני יום הכיפורים. |
| 35 | אַ֡ךְ בֶּעָשׂ֣וֹר לַחֹדֶשׁ֩ הַשְּׁבִיעִ֨י הַזֶּ֜ה י֧וֹם הַכִּפֻּרִ֣ים ה֗וּא מִֽקְרָא קֹ֨דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם וְהִקְרַבְתֶּ֥ם אִשֶּׁ֖ה לַיהוָֽה | יוֹם הַכִּפֻּרִים - שורש כפ״ר; וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם - שורש ענ״ה, פיעל, 'סיגוף/צום'. | יום הכיפורים: מקרא קודש, עינוי נפש והקרבת אישה. |
| 36 | וְכָל מְלָאכָה֙ לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ בְּעֶ֖צֶם הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֣י י֤וֹם כִּפֻּרִים֙ ה֔וּא לְכַפֵּ֣ר עֲלֵיכֶ֔ם לִפְנֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם | לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם - שורש כפ״ר, פיעל. | מטרת היום: כפרה לפני ה'. |
| 37 | כִּ֤י כָל הַנֶּ֨פֶשׁ֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא תְעֻנֶּ֔ה בְּעֶ֖צֶם הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וְנִכְרְתָ֖ה מֵֽעַמֶּֽיהָ | וְנִכְרְתָה - שורש כר״ת, נפעל, 'תיכרת'. | עונש הכרת למי שאינו מתענה ביום הכיפורים. |
| 38 | וְכָל הַנֶּ֗פֶשׁ אֲשֶׁ֤ר תַּעֲשֶׂה֙ כָּל מְלָאכָ֔ה בְּעֶ֖צֶם הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וְהַֽאֲבַדְתִּ֛י אֶת הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽהּ | וְהַאֲבַדְתִּי - שורש אב״ד, הפעיל. | עונש דומה למי שעושה מלאכה באותו יום. |
| 39 | כָּל מְלָאכָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם בְּכֹ֖ל מֹֽשְׁבֹֽתֵיכֶֽם | חֻקַּת עוֹלָם - כנ״ל. | חזרה על איסור מלאכה כחוק קבוע. |
| 40 | שַׁבַּ֨ת שַׁבָּת֥וֹן הוּא֙ לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם בְּתִשְׁעָ֤ה לַחֹ֨דֶשׁ֙ בָּעֶ֔רֶב מֵעֶ֣רֶב עַד עֶ֔רֶב תִּשְׁבְּת֖וּ שַׁבַּתְּכֶֽם | שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן - כנ״ל; מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב - הגדרת מעת לעת. | יום הכיפורים כשבת שבתון מערב עד ערב. |
| 41 | וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר | וַיְדַבֵּר... לֵאמֹר - כנ״ל. | פתיחה לדיני חג הסוכות. |
| 42 | דַּבֵּ֛ר אֶל בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר בַּחֲמִשָּׁ֨ה עָשָׂ֜ר י֗וֹם לַחֹ֤דֶשׁ הַשְּׁבִיעִי֙ הַזֶּ֔ה חַ֧ג הַסֻּכּ֛וֹת שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים לַיהֹוָֽה | חַג הַסֻּכּוֹת - שורש סכ״ך, 'סכך/כיסוי'. | חג הסוכות: שבעה ימים החל מט״ו בתשרי. |
| 43 | בַּיּ֥וֹם הָרִאשׁ֖וֹן מִקְרָא קֹ֑דֶשׁ כָּל מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ | מִקְרָא קֹדֶשׁ - כנ״ל. | היום הראשון של סוכות כמקרא קודש. |
| 44 | שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים תַּקְרִ֥יבוּ אִשֶּׁ֖ה לַיהוָ֑ה בַּיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֡י מִקְרָא קֹדֶשׁ֩ יִהְיֶ֨ה לָכֶ֜ם וְהִקְרַבְתֶּ֨ם אִשֶּׁ֤ה לַֽיהוָה֙ עֲצֶ֣רֶת הִ֔וא כָּל מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ | עֲצֶרֶת - שורש עצ״ר, 'עצירה/כינוס חגיגי'. | שבעת ימי החג ולאחריהם שמיני עצרת כיום נפרד. |
| 45 | אֵ֚לֶּה מוֹעֲדֵ֣י יְהוָ֔ה אֲשֶׁר תִּקְרְא֥וּ אֹתָ֖ם מִקְרָאֵ֣י קֹ֑דֶשׁ לְהַקְרִ֨יב אִשֶּׁ֜ה לַיהוָ֗ה עֹלָ֧ה וּמִנְחָ֛ה זֶ֥בַח וּנְסָכִ֖ים דְּבַר י֥וֹם בְּיוֹמֽוֹ | עֹלָה וּמִנְחָה זֶבַח וּנְסָכִים - סוגי הקרבנות; דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ - כל יום כפי הקבוע לו. | סיכום כללי של קרבנות המועדים. |
| 46 | מִלְּבַ֖ד שַׁבְּתֹ֣ת יְּהוָ֑ה וּמִלְּבַ֣ד מַתְּנֽוֹתֵיכֶ֗ם וּמִלְּבַ֤ד כָּל נִדְרֵיכֶם֙ וּמִלְּבַד֙ כָּל נִדְב֣וֹתֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר תִּתְּנ֖וּ לַיהוָֽה | מִלְּבַד שַׁבְּתֹת ה' - חוץ מ; נִדְרֵיכֶם / נִדְבֹתֵיכֶם - נדרים ונדבות. | הקרבנות הנ״ל נוספים על שבתות, נדרים ונדבות. |
| 47 | אַ֡ךְ בַּחֲמִשָּׁה֩ עָשָׂ֨ר י֜וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֗י בְּאָסְפְּכֶם֙ אֶת תְּבוּאַ֣ת הָאָ֔רֶץ תָּחֹ֥גּוּ אֶת חַג יְהוָ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים בַּיּ֤וֹם הָֽרִאשׁוֹן֙ שַׁבָּת֔וֹן וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁמִינִ֖י שַׁבָּתֽוֹן | בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ - שורש אס״ף, 'באספכם'. | חג הסוכות חל בעת אסיף התבואה. |
| 48 | וּלְקַחְתֶּ֨ם לָכֶ֜ם בַּיּ֣וֹם הָרִאשׁ֗וֹן פְּרִ֨י עֵ֤ץ הָדָר֙ כַּפֹּ֣ת תְּמָרִ֔ים וַעֲנַ֥ף עֵץ עָבֹ֖ת וְעַרְבֵי נָ֑חַל וּשְׂמַחְתֶּ֗ם לִפְנֵ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים | פְּרִי עֵץ הָדָר / כַּפֹּת תְּמָרִים / עֲנַף עֵץ עָבֹת / עַרְבֵי נָחַל - ארבעת המינים. | מצוות נטילת ארבעת המינים ושמחה לפני ה'. |
| 49 | וְחַגֹּתֶ֤ם אֹתוֹ֙ חַ֣ג לַֽיהוָ֔ה שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים בַּשָּׁנָ֑ה חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם בַּחֹ֥דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֖י תָּחֹ֥גּוּ אֹתֽוֹ | וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ - שורש חג״ג. | חובת חגיגת סוכות שבעה ימים בשנה, לדורות. |
| 50 | בַּסֻּכֹּ֥ת תֵּשְׁב֖וּ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים כָּל הָֽאֶזְרָח֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל יֵשְׁב֖וּ בַּסֻּכֹּֽת | בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ - שורש יש״ב; הָאֶזְרָח - יליד הארץ. | מצוות ישיבה בסוכה שבעת ימי החג. |
| 51 | לְמַעַן֮ יֵדְע֣וּ דֹרֹֽתֵיכֶם֒ כִּ֣י בַסֻּכּ֗וֹת הוֹשַׁ֨בְתִּי֙ אֶת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּהוֹצִיאִ֥י אוֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם | לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם - שורש יד״ע. | טעם מצוות הסוכה: זכר לענני הכבוד ביציאת מצרים. |
| 52 | וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֔ה אֶת מֹעֲדֵ֖י יְהוָ֑ה אֶל בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל | וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה - סיום הפרשה. | משה מוסר לעם את פרשת המועדות. |
| # | טקסט המקרא | שורש ולקסיקון | פשט |
|---|---|---|---|
| 1 | וּבַחֲמִשָּׁה֩ עָשָׂ֨ר י֜וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֗י מִֽקְרָא קֹ֨דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כָּל מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ וְחַגֹּתֶ֥ם חַ֛ג לַיהוָ֖ה שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים | מִקְרָא קֹדֶשׁ - כנ״ל; וְחַגֹּתֶם חַג - שורש חג״ג. | פתיחת קרבנות המוסף של חג הסוכות. |
| 2 | וְהִקְרַבְתֶּ֨ם עֹלָ֜ה אִשֵּׁ֨ה רֵ֤יחַ נִיחֹ֨חַ֙ לַֽיהוָ֔ה פָּרִ֧ים בְּנֵי בָקָ֛ר שְׁלֹשָׁ֥ה עָשָׂ֖ר אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִ֥ם יִהְיֽוּ | פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁלֹשָׁה עָשָׂר - מספר הפרים ביום הראשון. | רשימת קרבנות המוסף: 13 פרים, 2 אילים, 14 כבשים. |
| 3 | וּמִנְחָתָ֔ם סֹ֖לֶת בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן שְׁלֹשָׁ֨ה עֶשְׂרֹנִ֜ים לַפָּ֣ר הָֽאֶחָ֗ד לִשְׁלֹשָׁ֤ה עָשָׂר֙ פָּרִ֔ים שְׁנֵ֤י עֶשְׂרֹנִים֙ לָאַ֣יִל הָֽאֶחָ֔ד לִשְׁנֵ֖י הָאֵילִֽם | מִנְחָתָם סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן - כנ״ל לעיל. | פירוט מנחת הסולת הנלווית לכל בהמה. |
| 4 | וְעִשָּׂרׄוֹן֙ עִשָּׂר֔וֹן לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד לְאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר כְּבָשִֽׂים | עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן - חלוקה שווה לכל כבש. | מנת הסולת לכל אחד מארבעה עשר הכבשים. |
| 5 | וּשְׂעִיר עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד חַטָּ֑את מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד מִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ | שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת - קרבן חטאת יומי. | שעיר חטאת נוסף על קרבן התמיד היומי. |
| # | טקסט המקרא | שורש ולקסיקון | פשט |
|---|---|---|---|
| 1 | הִנֵּ֥ה יֽוֹם בָּ֖א לַֽיהוָ֑ה וְחֻלַּ֥ק שְׁלָלֵ֖ךְ בְּקִרְבֵּֽךְ | יוֹם בָּא לַה' - ניבוי אסכטולוגי; שְׁלָלֵךְ - שורש של״ל, ביזה. | פתיחת נבואת זכריה על יום ה' העתידי. |
| 2 | וְאָסַפְתִּ֨י אֶת כָּל הַגּוֹיִ֥ם אֶֽל יְרוּשָׁלִַם֮ לַמִּלְחָמָה֒ וְנִלְכְּדָ֣ה הָעִ֗יר וְנָשַׁ֨סּוּ֙ הַבָּ֣תִּ֔ים וְהַנָּשִׁ֖ים תשגלנה תִּשָּׁכַ֑בְנָה וְיָצָ֞א חֲצִ֤י הָעִיר֙ בַּגּוֹלָ֔ה וְיֶ֣תֶר הָעָ֔ם לֹ֥א יִכָּרֵ֖ת מִן הָעִֽיר | וְאָסַפְתִּי - שורש אס״ף; לַמִּלְחָמָה - שורש לח״ם. | קיבוץ הגויים למלחמה על ירושלים וגורלה. |
| 3 | וְיָצָ֣א יְהוָ֔ה וְנִלְחַ֖ם בַּגּוֹיִ֣ם הָהֵ֑ם כְּי֥וֹם הִֽלָּחֲמ֖ו בְּי֥וֹם קְרָֽב | וְיָצָא ה' וְנִלְחַם - שורש יצ״א / לח״ם. | ה' עצמו יילחם באויבי ירושלים. |
| 4 | וְעָמְד֣וּ רַגְלָ֣יו בַּיּוֹם הַ֠הוּא עַל הַ֨ר הַזֵּתִ֜ים אֲשֶׁ֨ר עַל פְּנֵ֥י יְרוּשָׁלִַם֮ מִקֶּדֶם֒ וְנִבְקַע֩ הַ֨ר הַזֵּיתִ֤ים מֵֽחֶצְיוֹ֙ מִזְרָ֣חָה וָיָ֔מָּה גֵּ֖יא גְּדוֹלָ֣ה מְאֹ֑ד וּמָ֨שׁ חֲצִ֥י הָהָ֛ר צָפ֖וֹנָה וְחֶצְיוֹ נֶֽגְבָּה | הַר הַזֵּיתִים - שם מקום; וְנִבְקַע - שורש בק״ע, נפעל. | תיאור נסי של בקיעת הר הזיתים. |
| 5 | וְנַסְתֶּ֣ם גֵּֽיא הָרַ֗י כִּֽי יַגִּ֣יעַ גֵּי הָרִים֮ אֶל אָצַל֒ וְנַסְתֶּ֗ם כַּאֲשֶׁ֤ר נַסְתֶּם֙ מִפְּנֵ֣י הָרַ֔עַשׁ בִּימֵ֖י עֻזִּיָּ֣ה מֶֽלֶךְ יְהוּדָ֑ה וּבָא֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהַ֔י כָּל קְדֹשִׁ֖ים עִמָּֽךְ | וְנַסְתֶּם - שורש נו״ס, 'תברחו'; כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם - השוואה לרעידת אדמה בימי עוזיה. | העם יימלט דרך הגיא שנוצר, כפי שנמלטו מרעש בימי עוזיה. |
| 6 | וְהָיָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא לֹֽא יִהְיֶ֣ה א֔וֹר יְקָר֖וֹת יקפאון וְקִפָּאֽוֹן | לֹא יִהְיֶה אוֹר יְקָרוֹת - צירוף נדיר, 'אור מיוחד'. | תיאור שינוי טבעי באור באותו יום. |
| 7 | וְהָיָ֣ה יוֹם אֶחָ֗ד ה֛וּא יִוָּדַ֥ע לַֽיהוָ֖ה לֹא י֣וֹם וְלֹא לָ֑יְלָה וְהָיָ֥ה לְעֵֽת עֶ֖רֶב יִֽהְיֶה אֽוֹר | יוֹם אֶחָד יִוָּדַע לַה' - שורש יד״ע, נפעל. | יום מיוחד שאינו יום ואינו לילה רגילים. |
| 8 | וְהָיָ֣ה בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יֵצְא֤וּ מַֽיִם חַיִּים֙ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם חֶצְיָ֗ם אֶל הַיָּם֙ הַקַּדְמוֹנִ֔י וְחֶצְיָ֖ם אֶל הַיָּ֣ם הָאַחֲר֑וֹן בַּקַּ֥יִץ וּבָחֹ֖רֶף יִֽהְיֶֽה | מַיִם חַיִּים - מים זורמים; הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי / הַיָּם הָאַחֲרוֹן - כיווני מזרח ומערב. | מים חיים יזרמו מירושלים לשני הכיוונים, קיץ וחורף. |
| 9 | וְהָיָ֧ה יְהוָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עַל כָּל הָאָ֑רֶץ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִהְיֶ֧ה יְהוָ֛ה אֶחָ֖ד וּשְׁמ֥וֹ אֶחָֽד | וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ - מלכות אוניברסלית. | הכרה אוניברסלית בה' כמלך העולם. |
| 10 | יִסּ֨וֹב כָּל הָאָ֤רֶץ כָּעֲרָבָה֙ מִגֶּ֣בַע לְרִמּ֔וֹן נֶ֖גֶב יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וְֽרָאֲמָה֩ וְיָשְׁבָ֨ה תַחְתֶּ֜יהָ לְמִשַּׁ֣עַר בִּנְיָמִ֗ן עַד מְק֞וֹם שַׁ֤עַר הָֽרִאשׁוֹן֙ עַד שַׁ֣עַר הַפִּנִּ֔ים וּמִגְדַּ֣ל חֲנַנְאֵ֔ל עַ֖ד יִקְבֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ | יִסּוֹב כָּל הָאָרֶץ כָּעֲרָבָה - שורש סב״ב. | תיאור שינוי טופוגרפי סביב ירושלים, שתישאר מורמת. |
| 11 | וְיָ֣שְׁבוּ בָ֔הּ וְחֵ֖רֶם לֹ֣א יִֽהְיֶה ע֑וֹד וְיָשְׁבָ֥ה יְרוּשָׁלִַ֖ם לָבֶֽטַח | וְלֹא יִהְיֶה עוֹד חֵרֶם - שורש חר״ם, איסור/קללה. | ירושלים תשב לבטח ללא איום נוסף. |
| 12 | וְזֹ֣את תִּֽהְיֶ֣ה הַמַּגֵּפָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִגֹּ֤ף יְהוָה֙ אֶת כָּל הָ֣עַמִּ֔ים אֲשֶׁ֥ר צָבְא֖וּ עַל יְרוּשָׁלִָ֑ם הָמֵ֣ק בְּשָׂר֗וֹ וְהוּא֙ עֹמֵ֣ד עַל רַגְלָ֔יו וְעֵינָיו֙ תִּמַּ֣קְנָה בְחֹֽרֵיהֶ֔ן וּלְשׁוֹנ֖וֹ תִּמַּ֥ק בְּפִיהֶֽם | הַמַּגֵּפָה - שורש נג״ף; הָמֵק בְּשָׂרוֹ - שורש מק״ק, 'ירקב'. | תיאור המגפה שתפגע באויבי ירושלים. |
| 13 | וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא תִּֽהְיֶ֧ה מְהֽוּמַת יְהוָ֛ה רַבָּ֖ה בָּהֶ֑ם וְהֶחֱזִ֗יקוּ אִ֚ישׁ יַ֣ד רֵעֵ֔הוּ וְעָלְתָ֥ה יָד֖וֹ עַל יַ֥ד רֵעֵֽהוּ | מְהוּמַת ה' רַבָּה - שורש הו״ם, בלבול. | בלבול גדול בין האויבים, איש ברעהו. |
| 14 | וְגַ֨ם יְהוּדָ֔ה תִּלָּחֵ֖ם בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם וְאֻסַּף֩ חֵ֨יל כָּל הַגּוֹיִ֜ם סָבִ֗יב זָהָ֥ב וָכֶ֛סֶף וּבְגָדִ֖ים לָרֹ֥ב מְאֹֽד | וְגַם יְהוּדָה תִּלָּחֵם - שורש לח״ם, נפעל. | יהודה תשתתף במלחמה וזכייה ברכוש רב. |
| 15 | וְכֵ֨ן תִּֽהְיֶ֜ה מַגֵּפַ֣ת הַסּ֗וּס הַפֶּ֨רֶד֙ הַגָּמָ֣ל וְהַחֲמ֔וֹר וְכָ֨ל הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּמַּחֲנ֣וֹת הָהֵ֑מָּה כַּמַּגֵּפָ֖ה הַזֹּֽאת | כֵּן תִּהְיֶה מַגֵּפַת הַסּוּס - השוואה. | המגפה תפגע גם בבהמות המחנה. |
| 16 | וְהָיָ֗ה כָּל הַנּוֹתָר֙ מִכָּל הַגּוֹיִ֔ם הַבָּאִ֖ים עַל יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וְעָל֞וּ מִדֵּ֧י שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֗ה לְהִֽשְׁתַּחֲוֺת֙ לְמֶ֨לֶךְ֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת וְלָחֹ֖ג אֶת חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת | וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה - שורש על״ה, חזרה שנתית. | שרידי הגויים יעלו מדי שנה לחוג את חג הסוכות בירושלים. |
| 17 | וְ֠הָיָה אֲשֶׁ֨ר לֹֽא יַעֲלֶ֜ה מֵאֵ֨ת מִשְׁפְּח֤וֹת הָאָ֨רֶץ֙ אֶל יְר֣וּשָׁלִַ֔ם לְהִֽשְׁתַּחֲוֺ֔ת לְמֶ֖לֶךְ יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת וְלֹ֥א עֲלֵיהֶ֖ם יִהְיֶ֥ה הַגָּֽשֶׁם | לֹא יִהְיֶה עֲלֵיהֶם הַגָּשֶׁם - עונש עצירת גשמים. | מי שלא יעלה לחגוג ייענש בעצירת גשמים. |
| 18 | וְאִם מִשְׁפַּ֨חַת מִצְרַ֧יִם לֹֽא תַעֲלֶ֛ה וְלֹ֥א בָאָ֖ה וְלֹ֣א עֲלֵיהֶ֑ם תִּֽהְיֶ֣ה הַמַּגֵּפָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִגֹּ֤ף יְהוָה֙ אֶת הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יַֽעֲל֔וּ לָחֹ֖ג אֶת חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת | מִשְׁפַּחַת מִצְרַיִם - התייחסות מיוחדת למצרים. | גם מצרים, שאין לה תלות בגשם, תיענש במגפה מיוחדת. |
| 19 | זֹ֥את תִּהְיֶ֖ה חַטַּ֣את מִצְרָ֑יִם וְחַטַּאת֙ כָּל הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יַֽעֲל֔וּ לָחֹ֖ג אֶת חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת | זֹאת תִּהְיֶה חַטַּאת מִצְרַיִם - סיכום. | סיכום עונש הגויים שלא יעלו לחג. |
| 20 | בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ עַל מְצִלּ֣וֹת הַסּ֔וּס קֹ֖דֶשׁ לַֽיהוָ֑ה וְהָיָ֤ה הַסִּירוֹת֙ בְּבֵ֣ית יְהוָ֔ה כַּמִּזְרָקִ֖ים לִפְנֵ֥י הַמִּזְבֵּֽחַ | קֹדֶשׁ לַה' - חרוט על פעמוני הסוסים; כַּמִּזְרָקִים - כלי המקדש. | קדושה תשרה על כל דבר, אפילו על פעמוני הסוסים. |
| 21 | וְ֠הָיָה כָּל סִ֨יר בִּירוּשָׁלִַ֜ם וּבִֽיהוּדָ֗ה קֹ֚דֶשׁ לַיהוָ֣ה צְבָא֔וֹת וּבָ֨אוּ֙ כָּל הַזֹּ֣בְחִ֔ים וְלָקְח֥וּ מֵהֶ֖ם וּבִשְּׁל֣וּ בָהֶ֑ם וְלֹא יִהְיֶ֨ה כְנַעֲנִ֥י ע֛וֹד בְּבֵית יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא | לֹא יִהְיֶה כְנַעֲנִי עוֹד - כינוי לסוחר; בְּבֵית ה' - המקדש. | חתימת הנבואה: קדושה מוחלטת, ללא סוחרים בבית המקדש. |