10:1	וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל־מֹשֶׁה בֹּא אֶל־פַּרְעֹה כִּי־אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת־לִבּוֹ וְאֶת־לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ׃	Vayómer Adonai el-Moshé bo el-Far'ó ki-aní hikhbádti et-libbó veét-lev avadáv lemáan shití ototáy élleh bekirbó.	哈希姆对摩西说：“你去见法老。我使他的心和他臣仆的心刚硬，为要在他们中间显我这些神迹，”
10:2	וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן־בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת־אֹתֹתַי אֲשֶׁר־שַׂמְתִּי בָם וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי יְהֹוָה׃	Ulemáan tessappér beozné vinkhá uvén-vinkhá et ashér hittalálti beMitsráyim veét-ototáy ashér-shámti vam vidatém ki-aní Adonai.	“并要让你将我向埃及人所作的事，和我在他们中间所显的神迹，传给你的子孙听，好叫你们知道我是哈希姆。”
10:3	וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל־פַּרְעֹה וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה־אָמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים עַד־מָתַי מֵאַנְתָּ לֵעָנֹת מִפָּנָי שַׁלַּח עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי׃	Vayyavó Moshé veAharón el-Far'ó vayyomerú eláv koh-amár Adonai Elohé haIvrim ad-matáy meánta leanót mippanáy shallákh ammí veyaavduní.	摩西和亚伦就去见法老，对他说：“哈希姆希伯来人的神这样说：‘你在我面前不肯自卑要到几时呢？容我的百姓去，好侍奉我。’ ”
10:4	כִּי אִם־מֵאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ אֶת־עַמִּי הִנְנִי מֵבִיא מָחָר אַרְבֶּה בִּגְבֻלֶךָ׃	Ki im-meén attáh leshalléakh et-ammí hinení meví makhár arbéh bighvulékha.	“你若不肯容我的百姓去，明天我要使蝗虫进入你的境内，”
10:5	וְכִסָּה אֶת־עֵין הָאָרֶץ וְלֹא יוּכַל לִרְאֹת אֶת־הָאָרֶץ וְאָכַל אֶת־יֶתֶר הַפְּלֵטָה הַנִּשְׁאֶרֶת לָכֶם מִן־הַבָּרָד וְאָכַל אֶת־כָּל־הָעֵץ הַצֹּמֵחַ לָכֶם מִן־הַשָּׂדֶה׃	Vekhissáh et-en haárets veló yukhál lirót et-haárets veakhál et-yéter happletáh hannish'éret lakhém min-habbarád veakhál et-kol-haéts hattsoméakh lakhém min-hassadéh.	“遮满地面，甚至人不能看见地。蝗虫要吃那冰雹后所剩下的，也要吃你们田间所长的一切树木。”
10:6	וּמָלְאוּ בָתֶּיךָ וּבָתֵּי כָל־עֲבָדֶיךָ וּבָתֵּי כָל־מִצְרַיִם אֲשֶׁר לֹא־רָאוּ אֲבֹתֶיךָ וַאֲבוֹת אֲבֹתֶיךָ מִיּוֹם הֱיוֹתָם עַל־הָאֲדָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה וַיִּפֶן וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה׃	Umálu vattékha uvatté khol-avadékha uvatté khol-Mitsráyim ashér lo-raú avotékha vaavót avotékha miyyóm heyotám al-haadamáh ad hayyóm hazzéh vayyífen vayyetsé meím Par'ó.	“你的宫殿和你众臣仆的房屋，以及各埃及人的房屋，都要被蝗虫占满。这是你祖宗和你祖宗的祖宗自生在这地上以来，直到今日所没有见过的。’”摩西就转身离开法老出去了。
10:7	וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו עַד־מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ שַׁלַּח אֶת־הָאֲנָשִׁים וְיַעַבְדוּ אֶת־יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם׃	Vayyomrú avdé Far'ó eláv ad-matáy yihyéh zeh lánu lemokésh shallákh et-haanashím veyaavdú et-Adonai Elohehém hatérem tedá ki avdáh Mitsráyim.	法老的臣仆对法老说：“这人为我们的网罗要到几时呢？容这些人去侍奉哈希姆他们的神吧！埃及已经败坏了，你还不知道吗？”
10:8	וַיּוּשַׁב אֶת־מֹשֶׁה וְאֶת־אַהֲרֹן אֶל־פַּרְעֹה וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם לְכוּ עִבְדוּ אֶת־יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם מִי וָמִי הַהֹלְכִים׃	Vayyusháv et-Moshé veét-Aharón el-Far'ó vayyómer alehém lekhú ivdú et-Adonai Elohekhém mi vamí haholekhím.	于是摩西、亚伦被召回来见法老。法老对他们说：“你们去侍奉哈希姆你们的神。但那要去的是谁呢？”
10:9	וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵינוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ נֵלֵךְ כִּי חַג־יְהֹוָה לָנוּ׃	Vayyómer Moshé bin'arénu uvizqenénu nelékh bevanénu uvivnoténu betsonénu uvivqarénu nelékh ki khag-Adonai lánu.	摩西说：“我们要和我们的少年人、老年人同去，也要和我们的儿子、女儿同去，且带着羊群牛群同去，因为我们必须向哈希姆守节。”
10:10	וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יְהִי כֵן יְהֹוָה עִמָּכֶם כַּאֲשֶׁר אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם וְאֶת־טַפְּכֶם רְאוּ כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם׃	Vayyómer alehém yehí khen Adonai immakhém kaashér ashallákh etkhém veét-tappekhém reú ki raáh néghed penekhém.	法老对他们说：“我若容你们和你们的妇人孩子过去，愿哈希姆与你们同在！你们要当心，因为你们存着恶意。”
10:11	לֹא כֵן לְכוּ־נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת־יְהֹוָה כִּי אֹתָהּ אַתֶּם מְבַקְשִׁים וַיְגָרֶשׁ אֹתָם מֵאֵת פְּנֵי פַּרְעֹה׃	Lo khen lekhú-na haghevarím veavdú et-Adonai ki otáh attém mevaqshím vaygháresh otám meét pené Far'ó.	“不可那样！你们壮年人去侍奉哈希姆吧，因为这是你们所求的。”于是把他们从法老面前撵出去。

更多信息请访问: www.shalomhaverim.org/Aliyot/she/bo.html

10:12	וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל־מֹשֶׁה נְטֵה יָדְךָ עַל־אֶרֶץ מִצְרַיִם בָּאַרְבֶּה וְיַעַל עַל־אֶרֶץ מִצְרָיִם וְיֹאכַל אֶת־כָּל־עֵשֶׂב הָאָרֶץ אֵת כָּל־אֲשֶׁר הִשְׁאִיר הַבָּרָד׃	Vayómer Adonai el-Moshé netéh yadkhá al-érets Mitsráyim baarbéh veyáal al-érets Mitsráyim veyokhál et-khol-ésev haárets et kol-ashér hish'ír habbarád.	哈希姆对摩西说：“你向埃及地伸手，使蝗虫上埃及地来，吃尽地上的一切菜蔬，就是冰雹所剩下来的。”
10:13	וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת־מַטֵּהוּ עַל־אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיהֹוָה נִהַג רוּחַ־קָדִים בָּאָרֶץ כָּל־הַיּוֹם הַהוּא וְכָל־הַלָּיְלָה הַבֹּקֶר הָיָה וְרוּחַ הַקָּדִים נָשָׂא אֶת־הָאַרְבֶּה׃	Vayét Moshé et-mattéhu al-érets Mitsráyim v'Adonai nihág rúakh-kadím baárets kol-hayyóm hahú vekhól-halláylah habbóker hayáh verúakh hakkadím nasá et-haarbéh.	摩西就向埃及地伸杖，那一昼一夜，哈希姆使东风刮在地上；到了早晨，东风把蝗虫刮了来。
10:14	וַיַּעַל הָאַרְבֶּה עַל כָּל־אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיָּנַח בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם כָּבֵד מְאֹד לְפָנָיו לֹא־הָיָה כֵן אַרְבֶּה כָּמֹהוּ וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה־כֵּן׃	Vayáal haarbéh al kol-érets Mitsráyim vayánakh bekhol ghevúl Mitsráyim kavéd meód lefanáv lo-hayáh khen arbéh kamóhu veakharáv lo yihyéh-khen.	蝗虫上到埃及全地，落在埃及的各境，极其众多；以前没有这样的蝗虫，以后也必没有。
10:15	וַיְכַס אֶת־עֵין כָּל־הָאָרֶץ וַתֶּחְשַׁךְ הָאָרֶץ וַיֹּאכַל אֶ特־כָּל־עֵשֶׂב הָאָרֶץ וְאֵת כָּל־פְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר הוֹתִיר הַבָּרָד וְלֹא־נוֹתַר כָּל־יָרָק בָּעֵץ וּבְעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרָיִם׃	Vaykhás et-én kol-haárets vattakhshákh haárets vayokhál et-khol-ésev haárets veét kol-perí haéts ashér hotír habbarád veló-notár kol-yarák baéts uv'ésev hassadéh bekhol-érets Mitsráyim.	蝗虫遮满地面，地都黑暗了，吃尽了地上的一切菜蔬和冰雹所剩树上的果子。在埃及全地，无论是树木，是田间的菜蔬，连一点青的也没有留下。
10:16	וַיְמַהֵר פַּרְעֹה לִקְרֹא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר חָטָאתִי לַיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וְלָכֶם׃	Vaymahér Par'ó likró leMoshé uleAharón vayómer khatáti l'Adonai Elohekhém velakhém.	于是法老急忙召了摩西、亚伦来，说：“我得罪了哈希姆你们的神，也得罪了你们。”
10:17	וְעַתָּה שָׂא נָא חַטָּאתִי אַךְ הַפַּעַם וְהַעְתִּירוּ לַיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וְיָסֵר מֵעָלַי רַק אֶת־הַמָּוֶת הַזֶּה׃	Veattáh sa na khattatí akh happáam vehatíru l'Adonai Elohekhém veyasér mealay rak et-hammávet hazzéh.	“现在求你只这一次赦免我的罪，祈求哈希姆你们的神，使这死亡脱离我。”
10:18	וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה וַיֶּעְתַּר אֶל־יְהֹוָה׃	Vayetsé meím Par'ó vayetár el-Adonai.	摩西就离开法老去祈求哈希姆。
10:19	וַיַּהֲפֹךְ יְהֹוָה רוּחַ־יָם חָזָק מְאֹד וַיִּשָּׂא אֶת־הָאַרְבֶּה וַיִּתְקָעֵהוּ יָמָּה סּוּף לֹא נִשְׁאַר אַרְבֶּה אֶחָד בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם׃	Vayahafókh Adonai rúakh-yam khazák meód vayissá et-haarbéh vayitkaéhu yámmah suf lo nish'ár arbéh ekhád bekhol ghevúl Mitsráyim.	哈希姆转了极强的西风，把蝗虫刮起，吹入红海；在埃及全境连一个蝗虫也没有留下。
10:20	וַיְחַזֵּק יְהֹוָה אֶת־לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שִׁלַּח אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃	Vaykhazzék Adonai et-lev Par'ó veló shallákh et-bené Yisraél.	但哈希姆使法老的心刚硬，不容以色列人去。
10:21	וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל־מֹשֶׁה נְטֵה יָדְךָ עַל־הַשָּׁמַיִם וִיהִי חֹשֶׁךְ עַל־אֶרֶץ מִצְרָיִם וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ׃	Vayómer Adonai el-Moshé netéh yadkhá al-hashshamáyim vihí khóshekh al-érets Mitsráyim veyamésh khóshekh.	哈希姆对摩西说：“你向天伸手，使埃及地黑暗；这黑暗似乎摸得着。”
10:22	וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת־יָדוֹ עַל־הַשָּׁמָיִם וַיְהִי חֹשֶׁךְ־אֲפֵלָה בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים׃	Vayét Moshé et-yadó al-hashshamáyim vayhí khóshekh-afeláh bekhol-érets Mitsráyim shelóshet yamím.	摩西就向天伸手，埃及全地就漆黑了三天。
10:23	לֹא־רָאוּ אִישׁ אֶת־אָחִיו וְלֹא־קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלֹשֶׁת יָמִים וּלְכָל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם׃	Lo-raú ish et-akhív veló-kamú ish mittakhtáv shelóshet yamím ulekhol-bené Yisraél hayáh or bemoshvotám.	三天之久，人不能相见，谁也不敢起来离开本处；惟有以色列人家中都有亮光。

更多信息请访问: www.shalomhaverim.org/Aliyot/she/bo.html

10:24	וַיִּקְרָא פַרְעֹה אֶל־מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר לְכוּ עִבְדוּ אֶת־יְהֹוָה רַק צֹאנְכֶם וּבְקַרְכֶם יֻצָּג גַּם־טַפְּכֶם יֵלֵךְ עִמָּכֶם׃	Vayikrá Far'ó el-Moshé vayómer lekhú ivdú et-Adonai rak tsonkhém uvekarkhém yuttság gam-tappekhém yelékh immakhém.	法老召摩西来，说：“你们去侍奉 Adonai；只有你们的羊群牛群要留下；你们的妇人孩子可以和你们同去。”
10:25	וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה גַּם־אַתָּה תִּתֵּן בְּיָדֵנוּ זְבָחִים וְעֹלֹת וְעָשִׂינוּ לַיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ׃	Vayómer Moshé gam-attáh tittén beyadénu zevakhím veolot veasínu l'Adonai Elohénu.	摩西说：“你也要把祭物和燔祭交在我们的手里，使我们可以向 Adonai 我们的神献祭。”
10:26	וְגַם־מִקְנֵנוּ יֵלֵךְ עִמָּנוּ לֹא תִשָּׁאֵר פַּרְסָה כִּי מִמֶּנּוּ נִקַּח לַעֲבֹד אֶת־יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ לֹא־נֵדַע מַה־נַּעֲבֹד אֶת־יְהֹוָה עַד־בֹּאֵנוּ שָׁמָּה׃	Vegám-miknénu yelékh immánu lo tishshaér parsáh ki mimménnu nikkákh laavód et-Adonai Elohénu vaanákhnu lo-nedá mah-naavód et-Adonai ad-boénu shámmah.	“我们的牲畜也要和我们同去，连一蹄也不留下；因为我们要从其中取出侍奉 Adonai 我们的神。在我们未到那里以前，还不知道要用什么侍奉 Adonai。”
10:27	וַיְחַזֵּק יְהֹוָה אֶת־לֵב פַּרְעֹה וְלֹא אָבָה לְשַׁלְּחָם׃	Vaykhazzék Adonai et-lev Far'ó veló aváh leshallakhám.	但 Adonai 使法老的心刚硬，不肯容他们去。
10:28	וַיֹּאמֶר־לוֹ פַרְעֹה לֵךְ מֵעָלָי הִשָּׁמֶר לְךָ אַל־תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי כִּי בְּיוֹם רְאֹתְךָ פָנַי תָּמוּת׃	Vayómer-lo Far'ó lekh mealáy hisshámér lekhá al-tósef reót panáy ki beyóm reotkhá fanáy tamút.	法老对摩西说：“你离开我去吧，你要小心，不要再见我的面！因为你见我面的那日，你就必死！”
10:29	וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֵּן דִּבַּרְתָּ לֹא־אֹסִף עוֹד רְאוֹת פָּנֶיךָ׃	Vayómer Moshé ken dibbárta lo-ósif od reót panékha.	摩西说：“你说得好，我必不再见你的面了。”
11:1	וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל־מֹשֶׁה עוֹד נֶגַע אֶחָד אָבִיא עַל־פַּרְעֹה וְעַל־מִצְרַיִם אַחֲרֵי־כֵן יְשַׁלַּח אֶתְכֶם מִזֶּה כְּשַׁלְּחוֹ כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ אֶתְכֶם מִזֶּה׃	Vayómer Adonai el-Moshé od néga ekhád aví al-Far'ó veal-Mitsráyim akharé-khen yeshallákh etkhém mizzéh keshallakhó kaláh garésh yegharésh etkhém mizzéh.	Adonai 对摩西说：“我再使一样灾殃临到法老和埃及，然后他必容你们离开这地。他容你们去的时候，必全然把你们从这里撵出去。”
11:2	דַּבֶּר־נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי־כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב׃	Dabbér-na beozné haám veyish'alú ish meet reéhu veishsháh meet reutáh kelé-khésef ukhlé zaháv.	“你现在要传于百姓耳中，叫他们男女各人向邻舍讨金器银器。”
11:3	וַיִּתֵּן יְהֹוָה אֶת־חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרָיִם גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּעֵינֵי עַבְדֵי־פַרְעֹה וּבְעֵינֵי הָעָם׃	Vayittén Adonai et-khen haám beené Mitsráyim gam haísh Moshé gadól meód beérets Mitsráyim beené avdé-Far'ó uveené haám.	Adonai 使百姓在埃及人眼前蒙恩，并且摩西在埃及地、法老臣仆眼中，和百姓眼中看为极大。

更多信息请访问: www.shalomhaverim.org/Aliyot/she/bo.html

11:4	וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֹּה אָמַר יְהֹוָה כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם׃	Vayyómer Moshé koh amár Adonai kakhatsót halláylah Aní yotsé betókh Mitsráyim.	摩西说：“Adonai 这样说：‘约到半夜，我必出去巡行埃及全地。’”
11:5	וּמֵת כָּל־בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל־כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה אֲשֶׁר אַחֲרֵי הָרֵחָיִם וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה׃	Umét kol-bekhór beérets Mitsráyim mibbekhór Far'ó hayyoshév al-kisó ad bekhór hashshifkháh ashér akharé harékhayim vekhól bekhór behemáh.	“凡在埃及地，从坐宝座的法老，直到推磨婢女所生的长子，以及一切头生的牲畜，都必死。”
11:6	וְהָיְתָה צְעָקָה גְדֹלָה בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָתָה וְכָמֹהוּ לֹא תֹסִף׃	Vehaytáh tseakáh ghedoláh bekhol-érets Mitsráyim ashér kamóhu lo nihyatáh vekhamóhu lo tossíf.	“埃及遍地必有大哀号，从前没有过，以后也必没有。”
11:7	וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ־כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ לְמֵאִישׁ וְעַד־בְּהֵמָה לְמַעַן תֵּדְעוּן אֲשֶׁר יַפְרֶה יְהֹוָה בֵּין מִצְרַיִם וּבֵין יִשְׂרָאֵל׃	Ulekhól bené Yisraél lo yekheráts-kélev leshonó lemeísh veád-behemáh lemáan tedún ashér yafréh Adonai ben Mitsráyim uvén Yisraél.	“至于以色列人，无论是人是牲畜，连狗也不敢向他们摇舌，好叫你们知道 Adonai 是如何将埃及人和以色列人分别出来的。”
11:8	וְיָרְדוּ כָל־עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי וְהִשְׁתַּחֲווּ־לִי לֵאמֹר צֵא אַתָּה וְכָל־הָעָם אֲשֶׁר־בְּרַגְלֶיךָ וְאַחֲרֵי־כֵן אֵצֵא וַיֵּצֵא מֵעִם־פַּרְעֹה בָּחֳרִי־אָף׃	Veyaredú khol-avadékha élleh eláy vehishtakhavú-li lemór tse attáh vekhol-haám ashér-beraghlékha veakharé-khen etsé vayyetsé meím-Far'ó bokhorí-af.	“你这些臣仆都要下到我这里，向我下拜说：‘请你和跟从你的百姓都出去吧！’随后我便出去。”于是摩西气忿忿地离开法老出去了。
11:9	וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל־מֹשֶׁה לֹא־יִשְׁמַע אֲלֵיכֶם פַּרְעֹה לְמַעַן רְבוֹת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃	Vayómer Adonai el-Moshé lo-yishmá alekhém Far'ó lemáan revót moftáy beérets Mitsráyim.	Adonai 对摩西说：“法老必不听你们，使我的奇事在埃及地多起来。”
11:10	וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עָשׂוּ אֶת־כָּל־הַמֹּפְתִים הָאֵלֶּה לִפְנֵי פַרְעֹה וַיְחַזֵּק יְהֹוָה אֶת־לֵב פַּרְעֹה וְלֹא־שִׁלַּח אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ׃	Umoshé veAharón asú et-kol-hammoftím haélleh lifné Far'ó vaykhazzék Adonai et-lev Far'ó veló-shillákh et-bené-Yisraél meartsó.	摩西、亚伦在法老面前行了这一切奇事；但 Adonai 使法老的心刚硬，不容以色列人离境。
12:1	וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל־מֹשֶׁה וְאֶל־אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר׃	Vayómer Adonai el-Moshé veél-Aharón beérets Mitsráyim lemór.	Adonai 在埃及地告诉摩西、亚伦说：
12:2	הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה׃	Hakhódesh hazzéh lakhém rosh khodashím rishón hu lakhém lekhodshé hashshanáh.	“你们要以本月为诸月之始，为一年之首。”
12:3	דַּבְּרוּ אֶל־כָּל־עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית־אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת׃	Dabberú el-kol-adát Yisraél lemór beasór lakhódesh hazzéh veyikhkhú lahém ish seh levét-avót seh labbáyit.	“你们吩咐以色列全会众说：‘本月初十，各人按着父家取羊羔，一家一只。’”
12:4	וְאִם־יִמְעַט הַבַּיִת מִהְיוֹת מִשֶּׂה וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ הַקָּרֹב אֶל־בֵּיתוֹ בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ תָּכֹסּוּ עַל־הַשֶּׂה׃	Veím-yimát habbáyit mihyót misséh velakhákh hu ushkhenó hakkárov el-betó bemikhsát nefashót ish lefi okhló takhóssu al-hasséh.	“‘若是一家的人太少，吃不了一只羊羔，本人就要和他隔壁的邻舍照着人数共取一只。你们预备羊羔，要按着各人的饭量计算。’”
12:5	שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן־שָׁנָה יִהְיֶה לָכֶם מִן־הַכְּבָשִׂים וּמִן־הָעִזִּים תִּקָּחוּ׃	Seh tamím zakhár ben-shanáh yihyéh lakhém min-hakkevasím umín-haizzím tikhkhákhu.	“‘要无残疾、一岁的公羊羔，你们或从绵羊里取，或从山羊里取，都可以。’”
12:6	וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת־יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם׃	Vehayáh lakhém lemishméret ad arbáah asár yom lakhódesh hazzéh veshaakhatú otó kol kehál adát-Yisraél ben haarbayím.	“‘要留到本月十四日，在黄昏的时候，以色列全会众把羊羔宰了。’”
12:7	וְלָקְחוּ מִן־הַדָּם וְנָתְנוּ עַל־שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל־הַמַּשְׁקוֹף עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר־יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם׃	Velakhakhú min-haddám venatenú al-sheté hammezuzót veál-hammashkóf al habbattím ashér-yokhlú otó bahém.	“‘各家要取点血，涂在吃羊羔的房屋左右的门框上和门楣上。’”
12:8	וְאָכְלוּ אֶת־הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה צְלִי־אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל־מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ׃	Veakhlú et-habbasár balláylah hazzéh tselí-esh umatsót al-merorím yokhlúhu.	“‘当夜要吃羊羔的肉；用火烤了，与无酵饼和苦菜同吃。’”
12:9	אַל־תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם כִּי אִם־צְלִי־אֵשׁ רֹאשׁוֹ עַל־כְּרָעָיו וְעַל־קִרְבּוֹ׃	Al-tokhlú mimménnu na uvashél mevushshál bammáyim ki im-tselí-esh roshó al-keráv veál-kirbó.	“‘不可吃生的，断不可吃水煮的，要带着头、腿、五脏，用火烤了吃。’”
12:10	וְלֹא־תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד־בֹּקֶר וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד־בֹּקֶר בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ׃	Veló-totíru mimménnu ad-bóker vehannotár mimménnu ad-bóker baésh tisrófu.	“‘不可剩下一点到早晨；若留到早晨，要用火烧了。’”
12:11	וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיָדְכֶם וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן פֶּסַח הוּא לַיהֹוָה׃	Vekhákhah tokhlú otó motnékhém khaghurím naalékhém beraghlékhém umakkelkhém beyadékhém vaakhalttém otó vekhippazón Pésakh hu l'Adonai.	“‘你们吃羊羔当腰间束带，脚上穿鞋，手中拿杖，赶紧地吃；这是 Adonai 的逾越节。’”
12:12	וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ־מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל־בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד־בְּהֵמָה וּבְכָל־אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי יְהֹוָה׃	Veavártti beérets-Mitsráyim balláylah hazzéh vehikkéti khol-bekhór beérets Mitsráyim meádám veád-behemáh uvekhol-elohé Mitsráyim eeséh shefatím Aní Adonai.	“‘因为那夜我要巡行埃及地，把埃及地一切头生的，无论是人是牲畜，都击杀了，又要判决埃及的一切神祇。我是 Adonai。’”
12:13	וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם וְרָאִיתִי אֶת־הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם וְלֹא־יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃	Vehayáh haddám lakhém leót al habbattím ashér attém sham veraíti et-haddám ufasakhtí alekhém veló-yihyéh vakhém néghef lemashkhít behakkotí beérets Mitsráyim.	“‘这血要在你们所住的房屋上作记号；我一见这血，就越过你们去。我击打埃及地的时候，灾殃必不临到你们身上毁灭你们。’”
12:14	וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיהֹוָה לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ׃	Vehayáh hayyóm hazzéh lakhém lezikkarón vekhaggottém otó khag l'Adonai ledorotékhém khukkát olám tekhaggúhu.	“‘你们要纪念这日，守为 Adonai 的节日，作为你们世世代代永远的定例。’”
12:15	שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ אַךְ בַּיוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם כִּי כָּל־אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל מִיּוֹם הָרִאשֹׁן עַד־יוֹם הַשְּׁבִעִי׃	Shivát yamím matsót tokhélu akh bayyóm harishón tashbítu seór mivattekhém ki kol-okhél khaméts venikhretáh hannéfesh hahí miYisraél miyyóm harishón ad-yom hashshevií.	“‘你们要吃无酵饼七日。头一日就要把酵从你们各家中除去；因为从头一日到第七日，凡吃有酵之物的，必从以色列中剪除。’”
12:16	וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא־קֹדֶשׁ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא־קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל־מְלָאכָה לֹא־יֵעָשֶׂה בָהֶם אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל־נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם׃	Uvayyóm harishón mikra-kódesh uvayyóm hashshevií mikra-kódesh yihyéh lakhém kol-melakháh lo-yeaséh vahém akh ashér yeakhél lekhol-néfesh hu levaddó yeaséh lakhém.	“‘头一日当有圣会，第七日也当有圣会。这两日之内，除了预备各人所要吃的以外，无论何工都不可做。’”
12:17	וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־הַמַּצּוֹת כִּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצֵאתִי אֶת־צִבְאוֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־הַיּוֹם הַזֶּה לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם׃	Ushemarttém et-hammatsót ki beétsem hayyóm hazzéh hotsetí et-tsiv'otékhém meérets Mitsráyim ushemarttém et-hayyóm hazzéh ledorotékhém khukkát olám.	“‘你们要守无酵节，因为正当这日，我将你们的军队从埃及地领出来。所以，你们要守这日，作为世世代代永远的定例。’”
12:18	בָּרִאשֹׁן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ בָּעָרֶב׃	Barishón bearbaáh asár yom lakhódesh baérev tokhlú matsót ad yom haekhád veesrím lakhódesh baárev.	“‘从正月十四日晚上，直到二十一日晚上，你们要吃无酵饼。’”
12:19	שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם כִּי כָּל־אֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל בַּגֵּר וּבְאֶזְרַח הָאָרֶץ׃	Shivát yamím seór lo yimmatsé bevattekhém ki kol-okhél makhmétset venikhretáh hannéfesh hahí meadát Yisraél baghér uv'ezrákh haárets.	“‘在你们各家中，七日之内不可有酵；因为凡吃有酵之物的，无论是寄居的，是本地人，必从以色列会中剪除。’”
12:20	כָּל־מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם תֹּאכְלוּ מַצּוֹת׃	Kol-makhmétset lo tokhélu bekhol moshvotékhém tokhlú matsót.	“‘有酵的物，你们都不可吃；在你们一切住处都要吃无酵饼。’”

更多信息请访问: www.shalomhaverim.org/Aliyot/she/bo.html

12:21	וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְכָל־זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח׃	Vayyikrá Moshé lekhol-zikné Yisraél vayyómer alehém mishkhú ukhkhú lakhém tson lemishpekhotékhém veshaakhatú haPásakh.	于是，摩西召了以色列的众长老来，对他们说：“你们要按着家口取出羊羔，把这逾越节的羊羔宰了。”
12:22	וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר־בַּסַּף וְהִגַּעְתֶּם אֶל־הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל־שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת מִן־הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח־בֵּיתוֹ עַד־בֹּקֶר׃	Ulekhakhttém aghuddát ezóv utevalttém baddám ashér-bassáf vehighattém el-hammashkóf veél-sheté hammezuzót min-haddám ashér bassáf veattém lo tets'ú ish mippétakh-betó ad-bóker.	“拿一把牛膝草，蘸盆里的血，打在门楣上和左右的门框上。你们谁也不可出自己的房门，直到早晨。”
12:23	וְעָבַר יְהֹוָה לִנְגֹּף אֶת־מִצְרַיִם וְרָאָה אֶת־הַדָּם עַל־הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וּפָסַח יְהֹוָה עַל־הַפֶּתַח וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל־בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף׃	Veavár Adonai linghóf et-Mitsráyim veraáh et-haddám al-hammashkóf veál sheté hammezuzót ufasákh Adonai al-happétakh veló yittén hammashkhít lavó el-battekhém linghóf.	“因为 Adonai 要巡行击杀埃及人，祂看见门楣上和左右的门框上有血，就必越过那门，不容灭命的进你们的房屋，击杀你们。”
12:24	וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה לְחָק־לְךָ וּלְבָנֶיךָ עַד־עוֹלָם׃	Ushemarttém et-haddavár hazzéh lekhók-lekhá ulevanékhá ad-olám.	“这例，你们要守着，作为你们和你们子孙永远的定例。”
12:25	וְהָיָה כִּי־תָבֹאוּ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר יִתֵּן יְהֹוָה לָכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־הָעֲבֹדָה הַזֹּאת׃	Vehayáh ki-tavóu el-haárets ashér yittén Adonai lakhém kaashér dibbér ushemarttém et-haavodáh hazzót.	“日后，你们到了 Adonai 按着所应许赐给你们的那地，就要守这礼。”
12:26	וְהָיָה כִּי־יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם׃	Vehayáh ki-yomerú alekhém benekhém mah haavodáh hazzót lakhém.	“你们的儿女问你们说：‘行这礼是什么意思？’”
12:27	וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח־פֶּסַח הוּא לַיהֹוָה אֲשֶׁר פָּסַח עַל־בָּתֵּי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת־מִצְרַיִם וְאֶת־בָּתֵּינוּ הִצִּיל וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ׃	Vaamarttém zévakh-Pésakh hu l'Adonai ashér pasákh al-batté vené-Yisraél beMitsráyim benoghppó et-Mitsráyim veét-batténu hitsíl vayyikkód haám vayyishtakhavvú.	“你们就说：‘这是献给 Adonai 的逾越节祭；当 Adonai 击杀埃及人的时候，祂越过了在埃及以色列人的房屋，救了我们的家。’”于是百姓低头下拜。
12:28	וַיֵּלְכוּ וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת־מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כֵּן עָשׂוּ׃	Vayyelkhú vayyaasú bené Yisraél kaashér tsivváh Adonai et-Moshé veAharón ken asú.	以色列人就去行了；Adonai 怎样吩咐摩西、亚伦，以色列人就照样行了。

更多信息请访问: www.shalomhaverim.org/Aliyot/she/bo.html

12:29	וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיהֹוָה הִכָּה כָל־בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל־כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה׃	Vayhí bakhatsí halláylah v'Adonai hikkáh khol-bekhór beérets Mitsráyim mibbekhór Far'ó hayyoshév al-kisó ad bekhór hashsheví ashér bevét habbór vekhól bekhór behemáh.	到了半夜，Adonai 击杀了埃及地所有的长子，从坐宝座的法老，直到被关在囚牢里的俘虏所生的长子，以及一切头生的牲畜。
12:30	וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה הוּא וְכָל־עֲבָדָיו וְכָל־מִצְרַיִם וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה בְּמִצְרָיִם כִּי־אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין־שָׁם מֵת׃	Vayyákam Far'ó láylah hu vekhól-avadáv vekhól-Mitsráyim vattéhi tseakáh ghedoláh beMitsráyim ki-en báyit ashér en-sham met.	法老和他的臣仆，以及所有的埃及人，就在那一夜都起来了。在埃及有大哀号，因为没有一家不死人的。
12:31	וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם־אַתֶּם גַּם־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת־יְהֹוָה כְּדַבֶּרְכֶם׃	Vayyikrá leMoshé uleAharón láylah vayyómer kúmu tseú mittókh ammí gam-attém gam-bené Yisraél ulekhú ivdú et-Adonai kedabberkhém.	夜间，法老召了摩西、亚伦来，说：“起来！连你们带以色列人，从我民中出去，依你们所说的，去侍奉 Adonai 吧！”
12:32	גַּם־צֹאנְכֶם גַּם־בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם וָלֵכוּ וּבֵרַכְתֶּם גַּם־אֹתִי׃	Gam-tsonkhém gam-bekarkhém kekhú kaashér dibbarttém valékhu uverakhttém gam-otí.	“也照你们所说的，连羊群牛群都带着走吧！并要为我祝福。”
12:33	וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל־הָעָם לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן־הָאָרֶץ כִּי אָמְרוּ כֻּלָּנוּ מֵתִים׃	Vattékhézak Mitsráyim al-haám lemahér leshallakhám min-haárets ki amrú kullánu metím.	埃及人催促百姓，让他们赶紧离开那地，因为埃及人说：“我们都要死了。”
12:34	וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת־בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל־שִׁכְמָם׃	Vayyissá haám et-betseko térem yekhmáts mish'arotám tserurót besimlotám al-shikhmám.	百姓就拿着没有发酵的生面，把揉面盆包在衣服里，扛在肩头上。
12:35	וּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי־כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת׃	Uvené-Yisraél asú kidvár Moshé vayyish'alú miMitsráyim kelé-khésef ukhlé zaháv usmalót.	以色列人照着摩西的话行，向埃及人讨银器、金器和衣裳。
12:36	וַיהֹוָה נָתַן אֶת־חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִלוּם וַיְנַצְּלוּ אֶת־מִצְרָיִם׃	V'Adonai natán et-khen haám beené Mitsráyim vayyash'ilúm vaynattselú et-Mitsráyim.	Adonai 使百姓在埃及人眼前蒙恩，埃及人就给了他们所要的。他们就这样夺去了埃及人的财物。
12:37	וַיִּסְעוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ־מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף׃	Vayyis'ú vené-Yisraél meRamsés Sukkótah keshésh-meót élef raghlí haghevarím levád mittáf.	以色列人从兰塞起行往疏割去；除了妇人孩子，步行的男人约有六十万。
12:38	וְגַם־עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד׃	Vegám-érev rav aláh ittám vetsón uvakár miknéh kavéd meód.	又有许多闲杂人，并有羊群牛群，大量的牲畜，与他们一同上去。
12:39	וַיֹּאפוּ אֶת־הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ כִּי־גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם־צֵדָה לֹא־עָשׂוּ לָהֶם׃	Vayyofú et-habbattsék ashér hotsíu miMitsráyim ughót matsót ki lo khaméts ki-ghoreshú miMitsráyim veló yakhlú lehitmahméah vegám-tsedáh lo-asú lahém.	他们用从埃及带出来的生面烤成无酵饼。这生面原没有发酵；因为他们被撵出埃及，不能耽延，也没有为自己预备什么食物。
12:40	וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה׃	Umosháv bené Yisraél ashér yashvú beMitsráyim sheloshím shanáh vearbá meót shanáh.	以色列人住在埃及共有四百三十年。
12:41	וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כָּל־צִבְאוֹת יְהֹוָה מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃	Vayhí mikkéts sheloshím shanáh vearbá meót shanáh vayhí beétsem hayyóm hazzéh yats'ú kol-tsiv'ót Adonai meérets Mitsráyim.	正满了四百三十年的那一天，Adonai 的全军都从埃及地出来了。
12:42	לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַיהֹוָה לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא־הַלַּיְלָה הַזֶּה לַיהֹוָה שִׁמֻּרִים לְכָל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם׃	Lél shimmurím hu l'Adonai lehotsiám meérets Mitsráyim hu-halláylah hazzéh l'Adonai shimmurím lekhol-bené Yisraél ledorotám.	这是 Adonai 的守望之夜，要把他们从埃及地领出来；这夜也是以色列全子孙向 Adonai 世世代代守望的夜晚。
12:43	וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל־מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח כָּל־בֶּן־נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ׃	Vayómer Adonai el-Moshé veAharón zot khukkát haPásakh kol-ben-nekhár lo yokhál bo.	Adonai 对摩西、亚伦说：“逾越节的定例是这样：外邦人都不可吃这羊羔。”
12:44	וְכָל־עֶבֶד אִישׁ מִקְנַת־כֶּסֶף וּמַלְתָּה אֹתוֹ אָז יֹאכַל בּוֹ׃	Vekhól-éved ish miknát-khésef umalttáh otó az yokhál bo.	“但是各人用银子买的奴仆，如果你给他行了割礼，就可以吃。”
12:45	תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר לֹא־יֹאכַל בּוֹ׃	Tosháv veskhír lo-yokhál bo.	“寄居的和雇工都不可吃。”
12:46	בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל לֹא־תוֹצִיא מִן־הַבַּיִת מִן־הַבָּשָׂר חוּצָה וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ־בוֹ׃	Beváyit ekhád yeakhél lo-totsí min-habbáyit min-habbasár khútsah veétsem lo tishberu-vo.	“应当在一个房子里吃；不可把一点肉从房子里带到外头去。羊羔的骨头一根也不可折断。”
12:47	כָּל־עֲדַת יִשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ אֹתוֹ׃	Kol-adát Yisraél yaasú otó.	“以色列全会众都要守这礼。”
12:48	וְכִי־יָגוּר אִתְּךָ גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח לַיהֹוָה הִמּוֹל לוֹ כָל־זָכָר וְאָז יִקְרַב לַעֲשֹׂתוֹ וְהָיָה כְּאֶזְרַח הָאָרֶץ וְכָל־עָרֵל לֹא־יֹאכַל בּוֹ׃	Vekhí-yaghúr ittekkhá gher veasáh Pésakh l'Adonai himmól lo khol-zakhár veáz yikráv laasotó vehayáh keezrákh haárets vekhól-arél lo-yokhál bo.	“若有外人寄居在你们中间，愿向 Adonai 守逾越节，他所有的男子务要受割礼，然后才可前来守礼，他便如同本地人一样；但未受割礼的人都不可吃这羊羔。”
12:49	תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָאֶזְרָח וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם׃	Toráh akkhát yihyéh laezrákh velaggér haggár betokhekhém.	“本地人和寄居在你们中间的外人同归一例。”
12:50	וַיַּעֲשׂוּ כָּל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת־מֹשֶׁה וְאֶת־אַהֲרֹן כֵּן עָשׂוּ׃	Vayyaasú kol-bené Yisraél kaashér tsivváh Adonai et-Moshé veét-Aharón ken asú.	以色列众人都照 Adonai 吩咐摩西、亚伦的行了。
12:51	וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצִיא יְהֹוָה אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל־צִבְאֹתָם׃	Vayhí beétsem hayyóm hazzéh hotsí Adonai et-bené Yisraél meérets Mitsráyim al-tsivotám.	正当那日，Adonai 将以色列人按着他们的军队，从埃及地领出来。

更多信息请访问: www.shalomhaverim.org/Aliyot/she/bo.html

13:1	וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃	Vaydabbér Adonai el-Moshé lemór.	Adonai 对摩西说：
13:2	קַדֶּשׁ־לִי כָל־בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל־רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא׃	Kaddésh-li khol-bekhór péter kol-rékhem bivné Yisraél baadám uvabbéhemáh li hu.	“以色列中凡头生的，无论是人是牲畜，都要分别为圣归我；这都是我的。”
13:3	וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־הָעָם זָכוֹר אֶת־הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא יְהֹוָה אֶתְכֶם מִזֶּה וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ׃	Vayyómer Moshé el-haám zakhór et-hayyóm hazzéh ashér yetsatém miMitsráyim mibbét avadím ki bekhózek yad hotsí Adonai etkhém mizzéh veló yeakhél khaméts.	摩西对百姓说：“你们要纪念从埃及为奴之家出来的这日，因为 Adonai 用大能的手将你们从这地方领出来；有酵的饼都不可吃。”
13:4	הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב׃	Hayyóm attém yots'ím bekhódesh haAvív.	“亚笔月这日是你们出来的日子。”
13:5	וְהָיָה כִי־יְבִיאֲךָ יְהֹוָה אֶל־אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ וְעָבַדְתָּ אֶת־הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה׃	Vehayáh khi-yeviaakhá Adonai el-érets hakKenaaní vehakhIttí vehahEmorí vehakhIvví vehayVusí ashér nishbá laavotékha látet lakh érets zavát khaláv udvásh veavádtta et-haavodáh hazzót bakhódesh hazzéh.	“当 Adonai 领你进迦南人、赫人、亚摩利人、希未人、耶布斯人之地，就是祂向你祖宗起誓应许给你那流奶与蜜之地，在这一月，你必守这礼。”
13:6	שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַיהֹוָה׃	Shivát yamím tokhál matsót uvayyóm hashshevií khag l'Adonai.	“你要吃无酵饼七日，到第七日要向 Adonai 守节。”
13:7	מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא־יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא־יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל־גְּבֻלֶךָ׃	Matsót yeakhél et shivát hayyamím veló-yeráeh lekha khaméts veló-yeráeh lekha seór bekhol-ghevulékha.	“这七日之内，要吃无酵饼；在你境内的各处，不可见有酵的饼，也不可见发酵的物。”
13:8	וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְהֹוָה לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם׃	Vehiggádtta levinkhá bayyóm hahú lemór baavúr zeh asáh Adonai li betséti miMitsráyim.	“当那日，你要告诉你的儿子说：‘这是因 Adonai 在我出埃及的时候为我所行的大事。’”
13:9	וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל־יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְהֹוָה בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ יְהֹוָה מִמִּצְרָיִם׃	Vehayáh lekha leót al-yadkhá ulezikkarón ben enékha lemáan tihyéh Torát Adonai befíkha ki beyád khazakáh hotsiaakhá Adonai miMitsráyim.	“这要在你手上作记号，在你额上作纪念，使 Adonai 的律法常在你口中，因为 Adonai 用大能的手将你从埃及领出来。”
13:10	וְשָׁמַרְתָּ אֶת־הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה׃	Veshamarttá et-hakhukkáh hazzót lemoadáh miyyamím yamímah.	“所以你每年要按时守这定例。”
13:11	וְהָיָה כִּי־יְבִאֲךָ יְהֹוָה אֶל־אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ׃	Vehayáh khi-yeviaakhá Adonai el-érets hakKenaaní kaashér nishbá lekha velaavotékha unetanáh lakh.	“当 Adonai 照祂向你和你祖宗所起的誓，领你进迦南人之地，把这地赐给你的时候，”
13:12	וְהַעֲבַרְתָּ כָל־פֶּטֶר־רֶחֶם לַיהֹוָה וְכָל־פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לַיהֹוָה׃	Veavarttá khol-péter-rékhem l'Adonai vekhól-péter shégher behemáh ashér yihyéh lekha hazzekharím l'Adonai.	“你要将一切头生的献给 Adonai；凡你牲畜中头生的公畜，也要归给 Adonai。”
13:13	וְכָל־פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם־לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה׃	Vekhól-péter khamór tifdéh veséh veím-lo tifdéh vaaráftto vekhól bekhór adám bevanékha tifdéh.	“凡头生的驴，你要用羊羔代赎；若不代赎，就要打折它的脖子。凡你儿子中头生的，你都要赎出来。”

更多信息请访问: www.shalomhaverim.org/Aliyot/she/bo.html

13:14	וְהָיָה כִּי־יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה־זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְהֹוָה מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים׃	Vehayáh ki-yish'alkhá vinkhá makhár lemór mah-zót veamarttá eláv bekhózek yad hotsiánu Adonai miMitsráyim mibbét avadím.	“日后，你的儿子问你说：‘这是什么意思？’你就说：‘Adonai 用大能的手将我们从埃及为奴之家领出来。’”
13:15	וַיְהִי כִּי־הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג יְהֹוָה כָּל־בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד־בְּכוֹר בְּהֵמָה עַל־כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַיהֹוָה כָּל־פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל־בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה׃	Vayhí ki-hiksháh Far'ó leshallakhénu vayyaharóg Adonai khol-bekhór beérets Mitsráyim mibbekhór adám veád-bekhór behemáh al-ken Aní zovéakh l'Adonai kol-péter rékhem hazzekharím vekhól-bekhór banáy efdéh.	“‘那时法老几乎不容我们去，Adonai 就把埃及地所有头生的，无论是人是牲畜，都杀了。因此，我将一切头生的公畜献给 Adonai 为祭，但将我头生的儿子都赎出来。’”
13:16	וְהָיָה לְאוֹת עַל־יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְהֹוָה מִמִּצְרָיִם׃	Vehayáh leót al-yadkháh ultotafót ben enékha ki bekhózek yad hotsiánu Adonai miMitsráyim.	“这要在你手上作记号，在你额上作经文，因为 Adonai 用大能的手将我们从埃及领出来。”

更多信息请访问: www.shalomhaverim.org/Aliyot/she/bo.html

46:13	הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה אֶל־יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא לָבוֹא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל לְהַכּוֹת אֶת־אֶרֶץ מִצְרָיִם׃	Haddavár ashér dibbér Adonai el-Yirmiyáhu hannaví lavó Nevukhadretsár mélekh Bavél lehákkot et-érets Mitsráyim.	Adonai 对先知耶利米所说的话，论及巴比伦王尼布甲尼撒要来攻击埃及地：
46:14	הַגִּידוּ בְמִצְ开יִם וְהַשְׁמִיעוּ בְמִגְדּוֹל וְהַשְׁ米יעוּ בְנֹף וּבְתַחְפַּנְחֵס אִמְרוּ הִתְיַצֵּב וְהָכֵן לָךְ כִּי־אָכְלָה חֶרֶב סְבִיבֶיךָ׃	Haggídu veMitsráyim vehashmí'u veMighdól vehashmí'u veNof uv'Takhpankhés imrú hityatsév vehakhén lakh ki-akhláh khérev sevivékha.	“要在埃及传扬，在密夺宣告，在摩弗和答比匿宣告说：‘你要站好，预备整齐，因为你四围的人都被刀剑吞灭了。’”
46:15	מַדּוּעַ נִסְחַף אַבִּירֶיךָ לֹא עָמַד כִּי יְהֹוָה הֲדָפוֹ׃	Maddúa niskháf abbirékha lo amád ki Adonai hadafó.	“你的勇士为何被冲去呢？他们站立不住，因为 Adonai 驱逐了他们。”
46:16	הִרְבָּה כּוֹשֵׁל גַּם־נָפַל אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ וַיֹּאמְרוּ קוּមָה וְנָשֻׁבָה אֶל־עַמֵּנוּ וְאֶל־אֶרֶץ מוֹלַדְתֵּנוּ מִפְּנֵי חֶרֶב הַיּוֹנָה׃	Hirbáh koshél gam-nafál ish el-reéhu vayomerú kúmah venashúvah el-amménu veél-érets moladtténu mippené khérev hayyonáh.	“祂使多人跌倒，他们彼此跌在身上，说：‘起来吧！我们回到本族，到我们出生之地，躲避那欺压人的刀剑。’”
46:17	קָרְאוּ שָׁם פַּרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם שָׁאוֹן הֶעֱבִיר הַמּוֹעֵד׃	Kar'ú sham Par'ó mélekh-Mitsráyim shaón heevír hammoéd.	“他们在那里喊叫说：‘埃及王法老不过是个喧嚷的声音，他错过了大好时机！’”
46:18	חַי־אָנִי נְאֻם־הַמֶּלֶךְ יְהֹוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ כִּי כְּתָבוֹר בֶּהָרִים וּכְכַרְמֶל בַּיָּם יָבוֹא׃	Khay-Áni neúm-hammélekh Adonai Tsevaót shemó ki keTavór beharím ukh'Kharmél bayyám yavó.	“君王——其名万军之 Adonai 宣告说：‘我指着我的永生起誓，他（征服者）必临到，像众山中的他泊，又像海边的迦密。’”
46:19	כְּלֵי גוֹלָה עֲשִׂי לָךְ יוֹשֶׁבֶת בַּת־מִצְרָיִם כִּי־נֹף לְשַׁמָּה תִהְיֶה וְנִצְּתָה מֵאֵין יוֹשֵׁב׃	Kelé gholáh así lakh yoshévet bat-Mitsráyim ki-Nof leshammáh tihyéh venitssetáh meén yoshév.	“住在埃及的居民哪，要预备被掳时所用的器皿，因为摩弗必成为荒场，被火焚烧，无人居住。”
46:20	עֶגְלָה יְפֵה־פִיָּה מִצְרָיִם קֶרֶץ מִצָּפוֹן בָּא בָא׃	Eghlá yeféh-fiyyáh Mitsráyim kérets mitssafón ba va.	“埃及是一只肥美的母牛犊，但毁灭（牛虻）从北方来了！它来了！”
46:21	גַּם־שְׂכִרֶיהָ בְקִרְבָּהּ כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק כִּי־גַם־הֵמָּה הִפְנוּ נָסוּ יַחְדָּו לֹα עָמָדוּ כִּי יוֹם אֵידָם בָּא עֲלֵיהֶם עֵת פְּקֻדָּתָם׃	Gam-sekhiréha vekirbáh keeghlé marbék ki-gam-hémmah hifnú nasú yakhdáv lo amádu ki yom edám ba alehém et pekuddatám.	“其中的雇佣兵也像圈里的肥牛犊，他们转身逃跑，一齐站立不住，因为他们遭难的日子、受惩罚的时候已经临到。”
46:22	קוֹלָהּ כַּנָּחָשׁ יֵלֵךְ כִּי־בְחַיִל יֵלֵכוּ וּבְקַרְדֻּמּוֹת בָּאוּ לָהּ כְּחֹטְבֵי עֵצִים׃	Koláh kannakhásh yelékh ki-vekháyil yelékhu uv'kardummót báu lah kekhotve etsím.	“它的声音如蛇行一般，因为敌军要带着军队前进，拿着斧子来攻击它，如同伐木的人一样。”
46:23	כָּרְתוּ יַעְרָהּ נְאֻם־יְהֹוָה כִּי לֹא יֵחָקֵר כִּי רַבּוּ מֵאַרְבֶּה וְאֵין לָהֶם מִסְפָּר׃	Kartú yaaráh neúm-Adonai ki lo yekhakér ki rabbú mearbé veén lahém mispár.	“Adonai 宣告说：‘他们要砍伐它的丛林，虽然树木繁多不可数，因为敌军多如蝗虫，无数可计。’”
46:24	הֹבִישָׁה בַּת־מִצְרָיִם נִתְּנָה בְּיַד עַם־צָפוֹן׃	Hovíshah bat-Mitsráyim nittenáh beyád am-tsafón.	“埃及的居民（女儿）必蒙羞，被交在北方人的手中。”
46:25	אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי פוֹקֵד אֶל־אָמוֹן מִנֹּא וְעַל־פַּרְעֹה וְעַל־מִצְרַיִם וְעַל־אֱלֹהֶיהָ וְעַל־מְלָכֶיהָ וְעַל־פַּרְעֹה וְעַל הַבֹּטְחִים בּוֹ׃	Amár Adonai Tsevaót Elohé Yisraél hinení fokéd el-Amón miNó veál-Far'ó veál-Mitsráyim veál-elohehá veál-melakehá veál-Far'ó veál habbotkhím bo.	“以色列的 Adonai 万军之 Adonai 说：‘看哪，我要惩罚底比斯的亚们神，惩罚法老和埃及，以及埃及的神祇和君王，并惩罚法老和那些倚靠他的人。’”
46:26	וּנְתַתִּים בְּיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם וּבְיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל וּבְיַד־עֲבָדָיו וְאַחֲרֵי־כֵן תִּשְׁכֹּן כְּיָמֵי־קֶדֶם נְאֻם־יְהֹוָה׃	Unetattím beyád mevakshé nafshám uv'yád Nevukhadretsár mélekh-Bavél uv'yád-avadáv veakharé-khen tishkón keymé-kédem neúm-Adonai.	“‘我要将他们交在寻索其命之人的手中，就是巴比伦王尼布甲尼撒和他臣仆的手中。但以后，埃及必再有人居住，如同古时一样。’这是 Adonai 宣告的。”
46:27	וְאַתָּה אַל־תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וְאַל־תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק וְאֶת־זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם וְשָׁב יַעֲקוֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן וְאֵין מַחֲרִיד׃	Veattáh al-tirá avdí Yaakóv veál-tikhát Yisraél ki hinení moshiakhá merakhók veét-zar'akhá meérets shivyám vesháv Yaakóv veshakát veshaanán veén makharíd.	“‘我的仆人雅各啊，你不要惧怕！以色列啊，你不要惊煌！因我要从远方拯救你，从被掳之地拯救你的后裔。雅各必回来，得享平静安逸，无人惊吓。’”
46:28	אַתָּה אַל־תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם־יְהֹוָה כִּי אִתְּךָ אָנִי כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדַּחְתִּיךָ שָׁמָּה וְאֹתְךָ לֹא־אֶעֱשֶׂה כָלָה וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָ׃	Attáh al-tirá avdí Yaakóv neúm-Adonai ki ittekhá Áni ki eeséh khalá bekhol-haggoyím ashér hiddakhtíkha shámmah veotkhá lo-eeséh khalá veissartíkha lammishpát venakkéh lo anakkékha.	“‘我的仆人雅各啊，你不要惧怕，’ Adonai 宣告说，‘因为我与你同在。我要将我驱逐你到的各国灭绝净尽，却不将你灭绝净尽，倒要按公平惩治你，绝不能不罚你。’”

更多信息请访问: www.shalomhaverim.org/Aliyot/she/bo.html