← חזרה לדף הבית

עליה ראשונהלידה וטהרהויקרא יב:א–ח

#	טקסט עברי	תעתיק ספרדי	תרגום ופירוש
יב:א	וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל-מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃	Vaidabér Adonái el-Moshé lemór.	וידבר ה׳ אל-משה לאמור:
יב:ב	דַּבֵּ֞ר אֶל-בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אִשָּׁ֗ה כִּ֥י תַזְרִ֛יעַ וְיָלְדָ֖ה זָכָ֑ר וְטָֽמְאָה֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים כִּימֵ֛י נִדַּ֥ת דְּוֺתָ֖הּ תִּטְמָֽא׃	Dabér el-bené Yisraél: ishá ki tazriá veialedá zajár, vetamá shivat yamim kimé nidat devotá titamá.	דבר אל-בני ישראל לאמור: אישה כי תזריע וילדה זכר, וטמאה שבעת ימים כימי נדת דוותה תטמא.
יב:ג	וּבַיּ֖וֹם הַשְּׁמִינִ֑י יִמּ֖וֹל בְּשַׂ֥ר עָרְלָתֽוֹ׃	Ubaiom hashmini imol besar orlató.	וביום השמיני ימול בשר ערלתו.
יב:ד	וּשְׁלֹשִׁ֥ים יוֹם֙ וּשְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים תֵּשֵׁ֖ב בִּדְמֵ֣י טָהֳרָ֑ה בְּכָל-קֹ֣דֶשׁ לֹא-תִגָּ֗ע וְאֶל-הַמִּקְדָּשׁ֙ לֹ֣א תָבֹ֔א עַד-מְלֹ֖אות יְמֵ֥י טָהֳרָֽהּ׃	Ushloshim yom ushlóshet yamim teshev bidmé tahorá; bejol-kodesh lo tigá, veel-hamikdash lo tavó, ad-meloót iemé tohorá.	ושלשים יום ושלשת ימים תשב בדמי טהרה; בכל-קדש לא-תגע ואל-המקדש לא תבוא עד-מלאות ימי טהרה.
יב:ה	וְאִם-נְקֵבָ֣ה תֵלֵ֔ד וְטָמְאָ֥ה שְׁבֻעַ֖יִם כְּנִדָּתָ֑הּ וְשִׁשִּׁ֥ים יוֹם֙ וְשֵׁ֣שֶׁת יָמִ֔ים תֵּשֵׁ֖ב עַל-דְּמֵ֥י טָהֳרָֽה׃	Veim-nekevá teléd vetamá shevuaim kenidatá; veshishim yom veshéshet yamim teshev al-demé tohorá.	ואם-נקבה תלד וטמאה שבועיים כנדתה; וששים יום וששת ימים תשב על-דמי טהרה.
יב:ו	וּבִמְלֹ֣את׀ יְמֵ֣י טָהֳרָ֗הּ לְבֵן֘ א֣וֹ לְבַת֒ תָּבִ֣יא כֶּ֠בֶשׂ בֶּן-שְׁנָת֤וֹ לְעֹלָה֙ וּבֶן-יוֹנָ֣ה אוֹ-תֹ֔ר לְחַטָּ֖את אֶל-פֶּ֣תַח אֹֽהֶל-מוֹעֵ֑ד אֶל-הַכֹּהֵֽן׃	Ubimloát iemé tohorá, leven o levat, tavi késev ben-shnató leolá ubén-ioná o-tor lejatát, el-pétaj óhel-moéd, el-hakoén.	ובמלאות ימי טהרה לבן או לבת תביא כבש בן-שנתו לעולה ובן-יונה או-תור לחטאת אל-פתח אוהל-מועד אל-הכוהן.
יב:ז	וְהִקְרִיב֞וֹ לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ וְכִפֶּ֣ר עָלֶ֔יהָ וְטָהֲרָ֖ה מִמְּקֹ֣ר דָּמֶ֑יהָ זֹ֤את תּוֹרַת֙ הַיֹּלֶ֔דֶת לַזָּכָ֖ר א֥וֹ לַנְּקֵבָֽה׃	Vehikrivo lifné Adonái vejipér aléiha vetahará mimékor daméiha. Zoát torat haiolédhet lazajár o lanekevá.	והקריבו לפני ה׳ וכיפר עליה וטהרה ממקור דמיה. זאת תורת היולדת לזכר או לנקבה.
יב:ח	וְאִם-לֹ֨א תִמְצָ֣א יָדָהּ֘ דֵּ֣י שֶׂה֒ וְלָקְחָ֣ה שְׁתֵּֽי-תֹרִ֗ים א֤וֹ שְׁנֵי֙ בְּנֵ֣י יוֹנָ֔ה אֶחָ֤ד לְעֹלָה֙ וְאֶחָ֣ד לְחַטָּ֔את וְכִפֶּ֥ר עָלֶ֖יהָ הַכֹּהֵ֑ן וְטָהֵֽרָה׃	Veim-lo timtsá iadá dei séh, velaká shtéi-torim o shné bené ioná, ejád leolá veejád lejatát; vejipér aléiha hakoén vetaherá.	ואם-לא תמצא ידה די שה ולקחה שתי-תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת; וכיפר עליה הכוהן וטהרה.

עליה שניהצרעת הגוףויקרא יג:א–יז

#	טקסט עברי	תעתיק ספרדי	תרגום ופירוש
יג:א	וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל-מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל-אַהֲרֹ֑ן לֵאמֹֽר׃	Vaidabér Adonái el-Moshé veel-Aharón lemór.	וידבר ה׳ אל-משה ואל-אהרן לאמור:
יג:ב	אָדָ֗ם כִּֽי-יִהְיֶ֤ה בְעוֹר-בְּשָׂרוֹ֙ שְׂאֵ֤ת אוֹ-סַפַּ֙חַת֙ א֣וֹ בַהֶ֔רֶת וְהָיָ֥ה בְעוֹר-בְּשָׂר֖וֹ לְנֶ֣גַע צָרָ֑עַת וְהוּבָ֗א אֶל-אַהֲרֹ֤ן הַכֹּהֵן֙ א֣וֹ אֶל-אַחַ֔ד מִבָּנָ֖יו הַכֹּהֲנִֽים׃	Adám ki-yihié veor-besaró seét o-sapájat o vaéret, vehaiá lenéga tsaráat; vehuva el-Aharón hakoén o el-ajád mibanáv hakohaním.	אדם כי-יהיה בעור-בשרו שאת או-ספחת או בהרת, והיה בעור-בשרו לנגע צרעת, והובא אל-אהרן הכוהן.
יג:ג	וְרָאָ֣ה הַכֹּהֵ֣ן אֶת-הַנֶּ֣גַע בְּעֽוֹר-הַבָּשָׂ֡ר וְשֵׂ֣עַר בַּנֶּגַע֩ הָפַ֨ךְ לָבָ֜ן וּמַרְאֵ֤ה הַנֶּגַע֙ עָמֹ֣ק מֵע֔וֹר בְּשָׂר֖וֹ נֶ֣גַע צָרַ֑עַת ה֕וּא וְרָאָ֥הוּ הַכֹּהֵ֖ן וְטִמֵּ֥א אֹתֽוֹ׃	Verá hakoén et-hanéga beor-habashár: veseár banéga hafaj laván, umareé hanéga amók meor besaró, néga tsaráat hu; vetimé otó.	וראה הכוהן את-הנגע: שיער בנגע הפך לבן ומראה הנגע עמוק מעור בשרו — נגע צרעת הוא; וטמא אותו.
יג:ד–ה	וְאִם-בַּהֶ֥רֶת לְבָנָ֖ה הִ֣וא בְּע֣וֹר בְּשָׂר֑וֹ... וְהִסְגִּ֧יר הַכֹּהֵ֛ן אֶת-הַנֶּ֖גַע שִׁבְעַ֣ת יָמִֽים׃	Veim-baéret levaná... vehisgir hakoén et-hanéga shivat yamim.	אם-בהרת לבנה ואין מראה עמוק ושיער לא-הפך לבן — הסגיר שבעת ימים.
יג:ו–ח	וְרָאָ֣הוּ הַכֹּהֵן֮ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִי֒... צָרַ֖עַת הִֽיא׃	Veraáhu hakoén baiom hashvií... tsaráat hi.	יום שביעי: לא פשה — עוד שבעת ימים. פשה — טמא.
יג:ט–יא	נֶ֣גַע צָרַ֔עַת כִּ֥י תִהְיֶ֖ה בְּאָדָ֑ם... לֹ֣א יַסְגִּרֶ֔נּוּ כִּ֥י טָמֵ֖א הֽוּא׃	Néga tsaráat ki tihié beadám... lo iasgirénu ki tamé hu.	צרעת נושנת — טמא בלי הסגר.
יג:יב–יג	וְאִם-פָּר֨וֹחַ תִּפְרַ֤ח הַצָּרַ֙עַת֙... כֻּלּ֛וֹ הָפַ֥ךְ לָבָ֖ן טָה֥וֹר הֽוּא׃	Veim-paróaj tifrá hatsaráat... kuló hafaj laván, tahór hu.	פשה בכל-הגוף — טהור (כולו לבן). בשר חי = טמא; חזר ללבן = טהור.
יג:יד–יז	וּבְי֛וֹם הֵרָא֥וֹת ב֖וֹ בָּשָׂ֣ר חָ֑י יִטְמָֽא׃... טָה֥וֹר הֽוּא׃	Uveíom heraót bo basár jai, itamá... tahór hu.	—

עליה שלישיתשחין ומכוהויקרא יג:יח–כח

#	טקסט עברי	תעתיק ספרדי	תרגום ופירוש
יג:יח–כ	וּבָשָׂ֕ר כִּֽי-יִהְיֶ֥ה ב֖וֹ בְּשַׁחִינ֑וֹ... וְטִמְּא֧וֹ הַכֹּהֵ֛ן נֶ֥גַע צָרַ֖עַת הִ֥וא׃	Uvasár ki-yihié vo beshjinó... vetimó hakoén néga tsaráat hi.	שחין שנרפא ובמקומו שאת לבנה או בהרת — לכוהן.
יג:כא–כג	וְאִם֩ יִרְאֶ֨נָּה הַכֹּהֵ֜ן... צָרֶ֥בֶת הַשְּׁחִ֖ין הִ֑וא וְטִהֲר֖וֹ הַכֹּהֵֽן׃	Veim yirenná hakoén... tsarévet hashejin hi; vetaharó hakoén.	עמוק + שיער לבן = צרעת מהשחין, טמא. לא עמוק = שבעת ימים. פשה = טמא; צרבת = טהור.
יג:כד–כה	א֣וֹ בָשָׂ֔ר כִּֽי-יִהְיֶ֥ה בְעֹר֖וֹ מִכְוַת-אֵ֑שׁ... נֶ֥גַע צָרַ֖עַת הִֽוא׃	O vasár ki-yihié veoro mijvat-esh... néga tsaráat hi.	מכוות-אש עם בהרת —
יג:כו–כח	וְאִ֨ם יִרְאֶ֜נָּה הַכֹּהֵ֗ן... כִּֽי-צָרֶ֥בֶת הַמִּכְוָ֖ה הִֽוא׃	Veim yirenná hakoén... ki-tsarévet hamijvá hi.	שיער לבן + עמוק: צרעת מהמכווה, טמא. לא לבן ולא עמוק: שבעת ימים. פשה = טמא; צרבת = טהור.

עליה רביעיתראש, זקן ובהקויקרא יג:כט–לט

#	טקסט עברי	תעתיק ספרדי	תרגום ופירוש
יג:כט–ל	וְאִ֕ישׁ א֖וֹ אִשָּׁ֑ה כִּֽי-יִהְיֶ֤ה ב֙וֹ֙ נֶ֔גַע בְּרֹ֖אשׁ א֥וֹ בְזָקָֽן׃... נֶ֣תֶק ה֑וּא צָרַ֧עַת הָרֹ֛אשׁ הֽוּא׃	Veish o ishá ki-yihié vo néga berósh o vezakán... nétek hu, tsaráat harosh hu.	נגע בראש או בזקן —
יג:לא–לד	וְכִֽי-יִרְאֶ֤ה הַכֹּהֵן֙ אֶת-נֶ֣גַע הַנֶּ֔תֶק... וְטִהַ֧ר אֹת֛וֹ הַכֹּהֵ֖ן׃	Veki-yiré hakoén et-néga hanétek... vetihár otó hakoén.	עמוק + שיער צהוב דק = נתק, צרעת הראש, טמא.
יג:לה–לז	וְאִם-פָּשֹׂ֥ה יִפְשֶׂ֛ה הַנֶּ֖תֶק... נִרְפָּ֣א הַנֶּ֔תֶק טָה֥וֹר הֽוּא׃	Veim-fashó yifshé hanétek... nirapá hanétek tahór hu.	לא עמוק, אין שיער שחור: שבעת ימים; גילוח (חוץ מהנתק), עוד שבעה. לא פשה = טהור. שיער שחור צמח = נרפא, טהור.
יג:לח–לט	וְאִישׁ֙ א֣וֹ אִשָּׁ֔ה כִּֽי-יִהְיֶ֥ה בְעוֹר-בְּשָׂרָ֖ם בֶּהָרֹ֑ת... בֹּ֥הַק ה֛וּא פָּרַ֥ח בָּע֖וֹר טָה֥וֹר הֽוּא׃	Veish o ishá ki-yihié veor-besarám beharót... bohak hu páraj baor, tahór hu.	בהרות לבנות — כהות: בוהק, טהור.

עליה חמישיתהמצורע ובגדיםויקרא יג:מ–נד

#	טקסט עברי	תעתיק ספרדי	תרגום ופירוש
יג:מ–מד	וְאִ֕ישׁ כִּ֥י יִמָּרֵ֖ט רֹאשׁ֑וֹ קֵרֵ֥חַ ה֖וּא טָה֥וֹר הֽוּא׃... אִ֤ישׁ צָרוּעַ֙ ה֔וּא טָמֵ֖א הֽוּא׃	Veish ki imarét roshó keréaj hu tahór hu... ish tsarúa hu tamé hu.	התמרט ראשו — קרח, טהור. ממצח — גיבח, טהור.
יג:מה–מו	וְהַצָּר֜וּעַ אֲשֶׁר-בּ֣וֹ הַנֶּ֗גַע... בָּדָ֣ד יֵשֵׁ֔ב מִח֥וּץ לַמַּחֲנֶ֖ה מוֹשָׁב֥וֹ׃	Vehatsarúa asher-bo hanéga... badád ieshév, mijuts lamajané moshavó.	נגע אדמדם בקרחת/גבחת: צרעת, טמא.
יג:מז–נ	וְהַבֶּ֕גֶד כִּי-יִהְיֶ֥ה ב֖וֹ נֶ֣גַע צָרָ֑עַת... וְהִסְגִּ֥יר אֶת-הַנֶּ֖גַע שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃	Vehabéged ki-yihié vo néga tsaráat... vehisgir et-hanéga shivat yamim.	המצורע: בגדים פרומים, ראש פרוע, ועל-שפם יעטה, וטמא טמא יקרא — בדד ישב מחוץ למחנה.
יג:נא–נד	וְרָאָ֨ה אֶת-הַנֶּ֜גַע בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י... וְהִסְגִּיר֥וֹ שִׁבְעַ֖ת יָמִ֥ים שֵׁנִֽית׃	Verá et-hanéga baiom hashvií... vehisgiro shivat yamim shenít.	בגד/עור עם נגע ירקרק/אדמדם: להראות; שבעת ימים. פשה = צרעת ממארת, שרוף. לא פשה = כבס, עוד שבעה.

עליה שישיתטהרת המצורעויקרא יג:נה–יד:כ

#	טקסט עברי	תעתיק ספרדי	תרגום ופירוש
יג:נה–נט	וְרָאָ֨ה הַכֹּהֵ֜ן אַחֲרֵ֣י הֻכַּבֵּ֣ס... זֹ֤את תּוֹרַת֙ נֶ֣גַע הַצָּרַ֔עַת... לְטַהֲר֥וֹ א֖וֹ לְטַמְּאֽוֹ׃	Verá hakoén ajaré hukabés... zoát torat néga hatsaráat... letaharó o letamó.	אחרי כיבוס: לא הפך = שרוף. כהה = קרע. נראה שוב = שרוף. סר = כבס שנית, טהור.
יד:א–ז	זֹ֤את תִּהְיֶה֙ תּוֹרַ֣ת הַמְּצֹרָ֔ע... וְשִׁלַּ֛ח אֶת-הַצִּפֹּ֥ר הַחַיָּ֖ה עַל-פְּנֵ֥י הַשָּׂדֶֽה׃	Zoát tihié torat hametsorá... veshilaj et-hatsipór hajaíá al-pené hasadé.	תורת המצורע ביום טהרתו: כוהן יוצא; נרפא: שתי ציפורים חיות טהורות, עץ ארז, שני תולעת ואזוב; שחיטה על מים חיים; הזה שבע פעמים; שילח ציפור חיה.
יד:ח–יב	וְכִבֶּ֨ס הַמִּטַּהֵ֜ר אֶת-בְּגָדָ֗יו... וְהֵנִ֥יף אֹתָ֛ם תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃	Vejibés hamitahér... vehénif otám tenufá lifné Adonái.	כיבוס בגדים, גילוח כל השיער, רחיצה — טהור. שבעת ימים מחוץ לאוהל. יום שביעי — גילוח שנית. יום שמיני: שני כבשים תמימים, כבשה, שלושה עשרונים סולת, לוג שמן.
יד:יג–כ	וְשָׁחַ֣ט אֶת-הַכֶּ֗בֶשׂ... וְכִפֶּ֥ר עָלָ֖יו הַכֹּהֵ֑ן וְטָהֵֽר׃	Veshaját et-hakéves... vejipér aláv hakoén vetahér.	שחיטת הכבש; דם על תנוך אוזן ימין, בוהן יד ימין, בוהן רגל ימין. שמן — הזה שבע פעמים; על אותן נקודות; שארית על ראשו. כיפורים מלאים — טהור.

עליה שביעיתקרבנות הדלויקרא יד:כא–לב

#	טקסט עברי	תעתיק ספרדי	תרגום ופירוש
יד:כא–כב	וְאִם-דַּ֣ל ה֔וּא... וּשְׁתֵּ֣י תֹרִ֔ים א֥וֹ שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י יוֹנָ֑ה׃	Veim-dal hu... ushtéi torim o shné bené ioná.	עני: כבש אחד לאשם לתנופה, עשרון סולת, לוג שמן, שתי תורים/בני יונה.
יד:כג–כט	וְהֵבִ֤יא אֹתָם֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֔י... יִתֵּ֖ן עַל-רֹ֥אשׁ הַמִּטַּהֵ֖ר׃	Vehevía otám baiom hashmini... yitén al-rosh hamitahér.	יום שמיני: תנופה; דם על אוזן, בוהן יד ורגל; שמן — הזה ונתינה; שארית על ראשו.
יד:ל–לב	וְעָשָׂ֕ה אֶת-הָאֶחָ֖ד מִן-הַתֹּרִ֑ים... זֹ֣את תּוֹרַ֔ת אֲשֶׁר-בּ֖וֹ נֶ֣גַע צָרָ֑עַת׃	Veashá et-haeját min-hatorim... zoát torat asher-bo néga tsaráat.	ציפור אחת חטאת, אחת עולה, עם המנחה — כיפורים. זאת תורת אשר-בו נגע צרעת אשר לא-תשיג ידו בטהרתו.

מפטירהרחקת טמאיםויקרא טו:לא–לג

#	טקסט עברי	תעתיק ספרדי	תרגום ופירוש
טו:לא	וְהִזַּרְתֶּ֥ם אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵ֖ל מִטֻּמְאָתָ֑ם וְלֹ֤א יָמֻ֙תוּ֙ בְּטֻמְאָתָ֔ם בְּטַמְּאָ֥ם אֶת-מִשְׁכָּנִ֖י אֲשֶׁ֥ר בְּתוֹכָֽם׃	Vehizartem et-bené-Yisraél mitumatan; velo yamutú betumatan betamam et-mishkani asher betojám.	והזרתם את-בני-ישראל מטמאתם ולא ימותו בטמאתם בטמאם את-משכני אשר בתוכם.
טו:לב	זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הַזָּ֑ב וַאֲשֶׁ֨ר תֵּצֵ֥א מִמֶּ֛נּוּ שִׁכְבַת-זֶ֖רַע לְטָמְאָה-בָֽהּ׃	Zoát torat hazáv, vaasher tetse miménu shijvat-zéra letamá-vá.	זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת-זרע לטמאה-בה.
טו:לג	וְהַדָּוָ֖ה בְּנִדָּתָ֑הּ וְהַזָּב֙ אֶת-זוֹב֔וֹ לַזָּכָ֥ר וְלַנְּקֵבָ֖ה וּלְאִ֥ישׁ אֲשֶׁ֥ר יִשְׁכַּ֖ב עִם-טְמֵאָֽה׃	Vehadvá benidatá, vehazáv et-zobó, lazajár vela-nekevá, uléish asher yishkav im-temeiá.	והדוה בנדתה והזב את-זובו לזכר ולנקבה ולאיש אשר ישכב עם-טמאה.

הפטרהארבעת המצורעיםמלכים ב׳ ז:ג–כ

#	טקסט עברי	תעתיק ספרדי	תרגום ופירוש
ז:ג	וְאַרְבָּעָ֨ה אֲנָשִׁ֤ים הָיוּ֙ מְצֹרָעִ֔ים פֶּ֖תַח הַשָּׁ֑עַר וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל-רֵעֵ֗הוּ מָ֣ה אֲנַ֣חְנוּ יֹשְׁבִ֣ים פֹּ֔ה עַד-מָֽתְנוּ׃	Vearbaaá anashim haiú metsoraím pétaj hashaar; vayomrú ish el-reiéhu: má anájnu yoshvim po, ad-matnu?	וארבעה אנשים היו מצורעים פתח השער; ויאמרו איש אל-רעהו: מה אנחנו יושבים פה עד-מתנו?
ז:ד–ו	אִם-אָמַ֣רְנוּ נָב֤וֹא הָעִיר֙... לְכ֨וּ וְנִפְּלָ֜ה אֶל-מַחֲנֵ֤ה אֲרָם֙... וַאדֹנָ֗י הִשְׁמִ֤יעַ אֶל-מַחֲנֵה֙ אֲרָ֔ם ק֣וֹל רֶ֔כֶב ק֣וֹל סוּ֔ס׃	Im-amárnu navó haír... lejú venipla el-majané Arám... vadonái hishmía el-majané Arám kol réjev kol sus.	«נבוא העיר — הרעב שם, נמות; נשב פה — נמות. לכו ונפלה אל-מחנה ארם: אם-יחיונו נחיה ואם-ימיתונו ומתנו.»
ז:ז–ח	וַיָּקֻ֙מוּ֙ וַיָּנ֣וּסוּ בַנֶּ֔שֶׁף... וַיָּבֹ֛אוּ הַמְּצֹרָעִ֥ים הָאֵ֖לֶּה עַד-קְצֵ֣ה הַמַּחֲנֶ֑ה׃	Vaiakomú vainusú vanéshef... vaiavoú hametsoraím haelé ad-ketsé hamajané.	ויקומו בנשף לבוא אל-מחנה ארם. וה׳ השמיע אל-מחנה ארם קול רכב קול סוס קול חיל גדול — ויברחו.
ז:ט	וַיֹּאמְרוּ֙ אִ֣ישׁ אֶל-רֵעֵ֔הוּ לֹא-כֵ֣ן אֲנַ֣חְנוּ עֹשִׂ֗ים הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ י֣וֹם-בְּשֹׂרָ֣ה ה֔וּא... לְכ֖וּ וְנַגִּ֥ידָה בֵּית-הַמֶּֽלֶךְ׃	Vayomrú ish el-reiéhu: lo-jén anájnu osim... lejú venagidá beit-hamélej.	ויבואו המצורעים עד-קצה המחנה; ויאכלו וישתו, וישאו כסף וזהב ובגדים — וילכו ויטמינו.
ז:י–יז	וַיָּבֹ֗אוּ וַיִּקְרְא֞וּ אֶל-שֹׁעֵ֤ר הָעִיר֙... וַיֵּצֵ֣א הָעָ֗ם וַיָּבֹ֙זּוּ֙ אֶת-מַחֲנֵ֣ה אֲרָ֔ם... כִּדְבַ֖ר יְהוָֽה׃	Vaiavoú vaiyikrú el-sho'er haír... vaiyetsé haám vaiavozú et-majané Arám... kidvar Adonái.	ויאמרו: «לא-כן אנחנו עושים היום הזה יום-בשורה הוא. לכו ונגידה בית-המלך.»
ז:יח–כ	וַיְהִ֗י כְּדַבֵּ֞ר אִ֤ישׁ הָֽאֱלֹהִים֙... וַיִּרְמְסֻ֥הוּ הָעָ֖ם בַּשַּׁ֑עַר וַיָּמֹֽת׃	Vaihi kedabér ish haelohim... vayirmesúhu haám bashaár vayamót.	יצא העם ויבוז את-מחנה ארם. ויהי סאה-סולת בשקל וסאתיים שעורים בשקל — כדבר ה׳.